הורמונים ולמידה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האחד והיחיד (שיחה | תרומות) מ ←קישורים ביבליוגרפים: קטגוריה |
האחד והיחיד (שיחה | תרומות) מ עיצוב |
||
שורה 1:
{{לשכתב|ובנוסף חסרה הקדמה שתתאר על מה הערך מדבר}}
פונקציות קוגניטיביות מוגדרת כקבוצת תהליכים שמאפשרים עיבוד מידע ופיתוח ידע .
קיימות השקפות<ref> Davis, C,. Miyamoto, K. & Momii, K. (2007) Understanding the Brain: The Birth of a Learning Science, chapter 1: An ABC of the Brain. pp.23-33</ref> שונות בין חוקרים מתחום מדעי המוח וחוקרים מתחום מדעי החינוך, הגדרות תאיות שהינן שונות מהגדרות התנהגותיות. חוקרים ממדעי המוח רואים ב[[למידה]] כתהליך שהינו מוחי, בו המוח מגיב לגירוים, מעורבת תפיסה של איבוד ואינטגרציה של מידע, מנגד מחנכים לוקחים בחשבון את הלמידה כתהליך אקטיבי שמוביל לתהליך מתמשך של רכישת ידע שכולל שינוים הניתנים למדידה בהתנהגות.<br />
ההבנה של ההתפתחות המוחית מנקודת מבט מדעית יכולה להשפיע בצורה עוצמתית על היישום החינוכי. ככל שמדענים חושפים שינוים הקשורים לגיל במוח, כך מחנכים יוכלו להשתמש במידע בכדי לעצב הוראה שיותר מותאמת ואפקטיבית על פי גיל.
=== חינוך, מדע ומה שביניהם ===
כיום קיים דיון בנושא השותפות המתפתחת בין מדעי העצב והקוגניציה שהינו תחום מחקר צעיר לבין תחום ותיק, החינוך<ref> הניק, א. (2009) ההבטחה הגדולה. הד החינוך, "מוח וחינוך". </ref>. ניכר שקיימים פיתוחים טכנולוגים שמנסים לאפשר הצצה לתוך ההתחרשויות במוח, בכדי להבין טוב יותר את הפעילות המוחית בהקשר של למידה, השימוש באמצעים כגון [[דימות תהודה מגנטית|הדמית MRI]]. המוח הינו האיבר המרכזי בלמידה בשל כך קיימת חשיבות ליישם בחינוך את הידע המצטבר על האיבר הזה.
מדובר בתהליך שאינו פשוט וישיר, עם זאת הבנת התהליכים הנוירו - קוגנטיביים המעורבים בלמידה הינם בעלי ערך חינוכי. קיימת חשיבות בכינון ברית שתאפשר העברה דו סטירית של ידע בין אנשי המדע והחינוך והכרות עם עולמות התוכן והתהליכים המתרחשים בהוראה ולמידה. חקר המוח יכול לסייע להבנת תהליכים ביולוגים שהינם מעודדים ומגבילים למידה.
ניתן להבחין בקיומים של הבדלים בריכוזי [[הורמון]] ה[[טסטוסטרון]] אצל עוברים כבר בשבוע 8 של ה[[הריון]]. ההבדל ההורמונאלי הנ"ל מותיר הבדלים על התפתחות המוח והתנהגות<ref name="Hines"> Hines, M. (2010). Sex-related variation in human behavior and the brain. Trends in Cognitive Sciences, Vol.14, No.10, pp. 448-456 </ref>. המחקר העכשווי בתחום מראה שהורמונים חשובים להתפתחות של התנהגויות תלויות מין בילדות, כולל הבחירה בצעצועים, שנתפסו עד כה כתוצר של השפעות סוציאליות. החשיפה לטוסטיסטרון טרום לידתי נראית כמשפיעה על אוריינטציה מינית וזהות מינית, בנוסף לחלק, אך לא כל המאפיינים בעלי הקשר מין קוגניציה , מוטוריים ומאפיינים אישיותיים.
מכניזם עצבי שאחראי על התנהגויות שהינן תוצאה של ההחדרה המוגברת של ההורמונים המשפעים על תוצאות התנהגויות מתחילם להיות מזוהים, והוכחות עכשוויות מציעות שקיימת מעורבות של ה[[היפותלמוס]] ו[[אמיגדלה]] בנוסף לקשרים אינטר-[[סינפסה|סינפטיים]] ואזורים ב[[קליפת המוח|קורטקס]] שמעורבים בעיבוד מידע ויזואלי.
=== מחקרים בנושא ===
כתוצאה ממחקרים רבים על יונקים לא אנושים גובשה ההיפותזה שחשיפה טרום לידתית לטסטוסטרון משפיעה על התפתחויות עצביות והתנהגותיות. המחקרים מראים שרמות של הורמוני [[w:en:Gonad|גונדי]] טרום לידתי או בקרב ילודים הינם משפיעים משמעותיים על הבדלי מין בהתפתחות המוח. ההיפותזה, שהורמונים מפעילים השפעות דומות על ההתפתחות ניורוביההביוריסטית נדונה, אך מחקרים עדכניים מציגים הוכחות משכנעות שחשיפה טרום-לידתי ל[[אנדרוגן]] משפיעה על התנהגות משחקית על פי מין. ישנם גם הוכחות גוברות שהתנהגויות אחרות המראות הבדלי מין, כולל נטייה מינית , זהות ליבה מגדרית, מאפיינים אישיותם וביצועים מוטוריים מושפעים באופן דומה, והיסודות העצביים של ההשפעות ההורמונאליות על התנהגות, ניתנות לזיהוי.
קיימות הוכחות<ref name="Hines" /> המאששות את תפקידו של הטסטוסטרון בהתפתחות של התנהגות מוגדרת לפי מין , והן קיים דיון לגבי התנהגויות שנראות כמושפעות בצורה דומה מחשיפה טורם לידתית לטסטוסטרון ולוקח בחשבון מכניזם עצבי שיכול לתווך את ההשפעות האלו.
=== התפתחות מערכת העצבים ===
בשבוע השלישי להריון העובר הופך מחד שכבתי לתל שכבתי. שכבת ה[[אקטודרם|אקטודרים]] היא השכבה ממנה תיווצר מערכת העצבים. השכבה תיסגר לצינור ממנו יוצרו חוט השדרה והמוח .מהשכבה ייוצרו תאי העצב ורוב תאי התמך של המערכת אשר מוכוונים ע"י סיגנלים שונים לנדידה לאזור היעד שלהם. בצינור ייווצרו שלפוחיות ליצירת החלקים השונים של המוח תוך כדי יצירת כיפופים שמאפשרים לו להיות קומפקטי. דיפרנציאציה של תאי העצב לשכבות השונות בקורטקס תלויה בתזמון של יציאה ממחזור התא אשר בסיומו ייעודם נקבע.
האקסון המתארך מגיע לתא המטרה ליצירת סינפסה בהנחיית סיגנלים סביבתיים.ברגע שנוצרה סינפסה מתחיל לעבוד מעגל עיבוד אינפורמציה אשר עובר עדכון נוסף במקרה הצורך - כמות [[נוירוטרנסמיטר]] שמשתחררת מהתא הפרה סינפטי, כמות [[רצפטור|רצפטורים]] על התא הפוסט סינפטי ועוד. בשנתיים הראשונות לחיים ישנו גידול מאסיבי בנפח המוח ובסיומן מוח הילד יגיע ל 80% ממשקל מוח בוגר (תוך שלוש שנים המוח יגיע ל90% ממשקלו של המוח הבוגר). <br />▼
▲האקסון המתארך מגיע לתא המטרה ליצירת סינפסה בהנחיית סיגנלים סביבתיים.ברגע שנוצרה סינפסה מתחיל לעבוד מעגל עיבוד אינפורמציה אשר עובר עדכון נוסף במקרה הצורך - כמות [[נוירוטרנסמיטר]] שמשתחררת מהתא הפרה סינפטי, כמות [[רצפטור|רצפטורים]] על התא הפוסט סינפטי ועוד. בשנתיים הראשונות לחיים ישנו גידול מאסיבי בנפח המוח ובסיומן מוח הילד יגיע ל 80% ממשקל מוח בוגר (תוך שלוש שנים המוח יגיע ל90% ממשקלו של המוח הבוגר).
=== פלסטיות המוח והתנהגות ===
שורה 34 ⟵ 33:
== למידה והורמונים נשיים במהלך המחזור החודשי ==
ישנם הבדלים בין המינים בכל הקשור ביכולות המרחביות ובהיבטים קוגניטיביים ומוטוריים נוספים, לפחות בחלק מהמקרים, כתוצאה מהשפעתם של הורמוני מין נקביים וזכריים. זאת ניתן לומר כיוון שאובחן שרמה גבוהה של הורמונים נשיים, בעיקר של [[אסטרדיול]], מעצימה ומשפרת ביצועים במשימות בהן נשים מצטיינות, אך מזיקה בביצוע משימות בהן גברים היו מצטיינים. הסבר נוסף לכך הוא שמלבד ההשפעות הארגוניות של הורמוני האשכים על יכולות מרחביות במהלך שלבי ההתפתחות המוקדמים, קיימות השפעות משמעותיות של הורמוני המין הללו על היכולות במשך כל החיים.<br />
רמות הורמוני המין הנשי, בעיקר אסטרדיול ו[[פרוגסטרון]], עשויות להשתנות באופן דרמטי עם השלבים השונים ב[[המחזור החודשי|מחזור החודשי]]. אם אמנם הורמונים אלו משפיעים על היכולת המרחבית, רמת הביצועים של נשים במבחני [[w:en:Spatial Visualization Ability|תפיסה מרחבית]] תשתנה בשלבים הורמונאליים שונים של המחזור החודשי. ואכן, מספר מחקרים מצאו שהתופעות במהלך המחזור החודשי הביאו לביצועים נמוכים במבחנים מרחביים במהלך שלבים מסוימים בהם רמות ה[[אסטרוגן]] והפרוגסטרון גבוהות ועם זאת, בשלב הוסת, בו יש רמה נמוכה של הורמון האשכים, הביצועים עולים.
=== מחקרים בנושא ===
שורה 43 ⟵ 41:
# מבחן הדמויות – מבחן יכולת מרחבית (Hidden Figures Test).<br />
רמת הביצועים נמדדה במהלך שתי פגישות, כאשר חצי מהקבוצה התחילה עם המבחן הקוגניטיבי הראשון ביום ה – 22 למחזור, ואילו החצי השני התחילו בזמן הוסת. כל זאת כדי לבחון שני שלבים שונים במחזור החודשי בהתאמה.
מטרות מחקר זה היו להראות כי אמצעים שונים של קוגניציה מרחבית מווסתים על ידי הורמונים במהלך המחזור החודשי. ובנוסף, לנתח איזה מההורמונים אחראי לשינויים קוגניטיביים אלה.
▲מטרות מחקר זה היו להראות כי אמצעים שונים של קוגניציה מרחבית מווסתים על ידי הורמונים במהלך המחזור החודשי. ובנוסף, לנתח איזה מההורמונים אחראי לשינויים קוגניטיביים אלה. <br />
=== תוצאות ומסקנות המחקר ===
התוצאה החשובה ביותר של המחקר הנוכחי היא קיומו של הבדל משמעותי ביכולת המרחבית, כפי שנבדקה על ידי מבחן יכולת הרוטציה של ייצוגים מנטאליים (MRT), בשני שלבים של המחזור החודשי. למרות שהמדגם היה קטן, אפקט זה היה ברור מאוד; היכולות המרחביות של כל הנשים במחקר, מלבד אחת, היו נמוכות בשלב המוקדם של המחזור החודשי ביחס לרמת ביצועים גבוהה במהלך הווסת – השלב בו רמת ההורמונים גבוהה יותר.
בנוסף ובהתאם למחקרים אחרים, להורמון האסטרדיול הייתה השפעה משמעותית על תוצאה זו. עם זאת, לא נראה שהאסטרדיול הוא ההורמון היחיד בעל השפעה על קוגניציה מרחבית. טסטוסטרון לבדו או טסטוסטרון בשילוב עם ההשפעה השלילית של האסטרדיול היו בעלי השפעה חיובית וחזקה במיוחד על הביצועים במבחן ה
במחקר זה, שני ההורמונים בנפרד השפיעו על הביצועים כך שריכוז גבוה של אסטרדיול הוביל לירידה בתפיסה המרחבית ואילו ריכוז גבוה של טסטוסטרון גרם לעליה.
רמת הביצועים במשימות הקשורות בתפיסה מרחבית רגישה לתנודות הורמונאליות במהלך המחזור החודשי. וכן, שהיבטים שונים של יכולות מרחביות קשורים להשפעותיהם של הורמונים שונים או לשילובים של כמה הורמונים.
=== השלכות לחינוך ===
לאור ממצאי המחקר שהוזכר לעיל בנוסף למחקרים הנוספים שהוזכרו ושקיימים בספרות המחקר בתחום, אנו למדים כי בזמן המחזור החודשי לשנים יש קושי רב יותר בביצוע משימות הקשורות לתפיסה מרחבית וניתן לצפות מהן להישגים נמוכים יותר במבחני הנדסה, גיאומטריה, כימיה וכל מקצוע אחר הקשור לתפיסה מרחבית, מאשר לא בתקופת המחזור החודשי.
שורה 60 ⟵ 58:
== טסטוסטרון ולמידה ==
הטסטוסטרון הינו הורמון זכרי אשר מופרש לגוף כבר בשבוע השביעי להריון. האשכים מתחילים לייצר את ההורמון אשר בסופו של דבר יקבעו את מין הילוד, הרבה טסטוסטרון יהיה זכר ומעט ממנו יהיה לנקבה. פעילות הורמונאלית זו תקבע את המאפיינים הזכריים אשר יבואו לידי ביטוי בהמשך חיי היילוד, מבנה אנטומי, מבנה המוח ומאפייני פעולתו, מאפייני פעילות כללית ומאפיינים התנהגותיים בפרט.<ref> Hines, M,. (2010). Sex-related variation in human behavior and the brain. Trends in cognitive sciences. 14, pp.448-456.</ref>
=== מחקרים בנושא ===
מחקרים רבים נערכו בנושא הבדלי המין ויכולות קוגניטיביות, חלקם קושרים בין הורמונים וזיכרון או יכולת מרחבית וביצוע מטלות קריאה וכתיבה ודומיהם. הראיות מצביעות על הבדלים במבנה המוח בין המינים והשפעות שונות של ההורמונים על יכולת שכלית. מספר מחקרים מצאו שרמת טסטוסטרון גבוהה בנשים מביאה ליכולת תפיסה מרחבית טובה ואילו בקרב הגברים לרמה נמוכה של ביצוע וזה מרמז על כך שקיימת רמה אופטימאלית של הימצאות ההורמון אשר משפיעה על רמת ביצוע מטלה וכי אצל גברים על רמה זו להישמר ברמה מתונה.<ref> Kimura, D. (1996) Sex, sexual orientation and sex hormones influence human cognitive function. Current Opinion in Neurobiology, 6, pp.259-263</ref><br />
במחקר שנערך בנושא<ref name="Budde"> Budde, H., Voelcker-Rehage, C., et all (2009). Steriod hormones in the saliva of adolescents after different exercise intensities and their influence on working memory in a school setting. Psychoneuroendocrinology. 35, pp.382-391. </ref>, בדקו את רמות הטסטוסטרון בקרב מתבגרים בנים, לפני ואחרי פעילות ספורט מאומצת או מתונה שהתבססה על ריצה של 400 מטרים בזמן של כ-12 דקות ואת השפעתה על זיכרון עבודה. במחקר השתתפו 20 בני נוער כבני 15-16 מהם נלקחו דגימות רוק לפני ואחרי הפעילות על מנת לקבוע את רמת הטסטוסטרון וכמו כן נערכו להם מבחנים הבודקים יכולת קוגניטיבית הקשורה בזיכרון עבודה, סידור מילים על פי סדר אלפביתי וסידור מספרים לפי סדר עולה, [[זיכרון עבודה]]. מחקרם התבסס על מחקר קודם<ref> Hampson, E. & Kimura, D. (1994) Cognitive pattern in Men and Women Is Influenced by Fluctuations in Sex Hormones. Current Directions in Psychological Science, Vol.3, No.2, pp. 57-61</ref> שהראה כי רמת הטסטוסטרון משפיעה על ביצוע קוגניטיבי. חוקרים אחרים<ref name="Budde" /> מציינים מחקרים נוספים מהם עולה כי קיימת רמה אופטימאלית של הימצאות ההורמון על מנת להביא לרמת ביצוע טובה של מטלות הקשורות ליכולת מרחבית. לכן אחת ממטרות המחקר שהוזכר לעיל היא לקבוע האם שינויים ברמת הטסטוסטרון בעקבות התעמלות מאומצת, קשורה לשינויים בזיכרון עבודה.
| |||