פיודור טיוטצ'ב – הבדלי גרסאות

פיודור טיוטצ'ב נולד למשפחה [[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטית]] ותיקה באחוזה שלה ליד [[בריאנסק]]. הוא למד בפקולטה ל[[ספרות]] של [[אוניברסיטת מוסקבה]], לאחר מכן במשך יותר מעשרים שנה שירת כדיפלומט רוסי ב[[מינכן]], שם נכח בהרצאותיו של [[פרידריך וילהלם שלינג]] ב[[מינכן]] וקשר קשרים עם [[היינה]] {{הערה|1=Charles A. Moser, [http://books.google.com/books?id=6FQ7ALNZXdUC&pg=PA150 The Cambridge history of Russian literature], page 150}}. לאחר מכן היה דיפלומט ב[[טורינו]]. עם שיבתו לרוסיה התחיל את שירותו כ[[צנזורה|צנזור]]. הוא תרגם מכתבי [[פרידריך שילר]], [[היינריך היינה]] ו[[יוהאן וולפגנג פון גתה]] ל[[רוסית]] {{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=PiBTaDgHKyAC&pg=PA116 Russian symbolism and literary tradition], page 116}}.

טיוטצ'ב נחשב לאחד מגדולי משוררי רוסיה במאה ה-19 ושמו מוזכר בהקשר זה בסמיכות לשמו של [[אלכסנדר פושקין]] {{הערה|{{דבר||בעקבות כינוס המשוררים הסובייטים במינסק|1936/03/27|00600}}}}. טיוטצ'ב היה [[פטריוטיזם|פטריוט רוסי]] וביחד עם [[ניקולאי אלכסייביץ' נקראסוב]] היה ידוע כמבטא העליונות של העם הרוסי, אותו מכנה [[זאב ז'בוטינסקי]] ה[[אתה בחרתנו מכל העמים|אתה בחרתנו]] של העם הרוסי {{הערה|{{דבר|[[זאב ז'בוטינסקי]]|ז'בוטינסקי על המצב בציונות|1926/10/19|00302}}}}. אל מול הקדמה המערבית הוא טען את אמרתו המפורסמת ש"בשכל לבדו לא ניתן להבין את [[רוסיה]], שום אמת מידה רגילה אינה מקיפה את גדולתה והיא עומדת לבדה בייחודיותה - ברוסיה ניתן רק ל[[אמונה|האמין]]" {{הערה|1=William Sweet, [http://books.google.com/books?id=CuYplpd_sR0C&pg=PA218 The dialogue of cultural traditions: a global perspective], page 218}} {{הערה|1=Yale Richmond, [http://books.google.com/books?id=fsHKUCyWLzYC&pg=PA57 From Nyet to Da: Understanding the New Russia], Intercultural Press, 2008, page 57}}. כן טען טיוטצ'ב לעליונות רוחנית ושליחות משיחית של רוסיה {{הערה|1=Yale Richmond, [http://books.google.com/books?id=fsHKUCyWLzYC&pg=PA51 From Nyet to Da: Understanding the New Russia], Intercultural Press, 2008, page 51}}.

[[רחל כצנלסון-שזר]] כתבה עליו: "טיוטצ'ב בשיריו, שאין דוגמתם ב[[רוסית]] לחופש האינטלקט ולחדירה האימפרסיוניסטית ליפי הטבע, כפר במוסריותן הנעלה של הופעות הטבע, וחי בייאוש בטוח של הוגה דעות ושל משורר, השואב את אמתו מכל מעינות ההכרה" {{הערה|{{דבר|[[רחל כצנלסון-שזר]]|פרקים בליריקה|1927/01/14|00601}}}}.