קזימיר מלביץ' – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות (-וארשה +ורשה); שינויים קוסמטיים |
מ בוט החלפות: וורשה; |
||
שורה 26:
כמו כן, פיתח מלביץ' עיצוב לכלים לשימוש יומיומי בנוסח קונסטרוקטיביסטי, למשל ספל וקומקום (1923) צורותיו הסופרמטיסטיות יושמו בתעשייה כעיטור על כלי חרסינה שיוצרו בייצור המוני, לדוגמה ספלים נושאי עיטור סופרמטיסטי. עד היום הקומפוזיציה הסופרמטיסטית של מלביץ' "מככבת" על אובייקטים שימושיים שונים, לדוגמה שעון עם קומפוזיציה סופרמטיסטית.
בשנת 1919 ירש מלביץ' את מקום עבודתו של האמן [[מארק שאגאל]] באקדמיה לאמנות ב[[ויטבסק|וויטבסק]], ובמשך שנתיים לימד בה בנוסף להיותו מורה [[לנינגרד|בלנינגרד]], שבה חי עד מותו. בשנת 1926 ביקר בבית הספר של [[באוהאוס|הבאוהאוס]] בעיר [[ויימאר]] [[גרמניה|שבגרמניה]], ושם פגש את האמן [[וסילי קנדינסקי]]. הוא פרסם את ספרו "העולם של הלא אובייקטים" (1926) שבו הסביר את התאוריה ה"סופרמטיסטית" שלו. בשנת 1927 הציג תערוכה רטרוספקטיבית ב[[ורשה|וורשה]].
באותה שנה נקרא לחזור לברית המועצות. באותה עת פוליטיקאים סובייטים החלו להתנגד לאמנות מודרנית, ומלביץ' נאלץ לשנות את סגנון ציוריו. מלביץ' צייר כמה ציורים שבהם מתוארים איכרים בסגנון ריאליסטי, סגנון ששלט בברית המועצות עד נפילתה בשנות השמונים ונקרא [[ריאליזם סוציאליסטי]]. בין ציוריו מאותם שנים הוא הציור "נערות בשדה" מהשנים 1932-1928. מלביץ' לא הצליח להתאים את עצמו לרוח הסובייטית החדשה, ועם הזמן נדחק מחוץ לתודעת הקהל וחי בעוני קשה. הוא מת בודד ועני ב-15 במאי 1935.
| |||