CMV – הבדלי גרסאות

CMV הוא הגורם השכיח ביותר לזיהום תוך רחמי. רוב האוכלוסיההאוכלוסייה הבוגרת נחשפת ל-CMV במהלך גיל הילדות, וכ-0.2% עד 2% מהנשים ההרות נדבקות במהלך ההריון. גם אם האם נחשפה בעבר ל-CMV, זה לא מונע לחלוטין ראקטיבציה של הנגיף, או הדבקה של זן אחר מאותו הנגיף (ר-אינפקציה). כיום לא קיים טיפול יעיל למניעת זיהום עוברי, ועל כן נדרשת מניעה בדמות הקפדה על הגיינה מול ילדים (כך למשל עבודה במגע קרוב עם ילדים מעלה את הסיכון לחשיפה ל-CMV).

במקרים של הידבקות ראשונית של האם במהלך ההריון, הסיכון להעברת הנגיף אל העובר הוא בין 30% ל-50%. מבין העוברים שנדבקו מאמם בזמן ההריון, רק כ-10% יוולדו חולים. כ-10% נוספים יפתחו עד גיל שנתיים הפרעות התפתחות, בעיות בשמיעה ולעיתיםולעתים גם בראיה. כיום קיים קושי כיום לאבחן ולזהות מי מבין העוברים שנדבקו במחלה יפתח סיבוכים בעתיד.