השושלת הממלוכית של דלהי – הבדלי גרסאות

'''השושלת ה[[ממלוכים|ממלוכית]]''' ([[אורדו]]: '''سلطنت غلامان'''), או שושלת גהולאם, הייתה שושלת השליטים הראשונה ב[[סולטאנות דלהי]] שב[[הודו]] בין [[1206]] ל-[[1290]]. קוט בוד דין אייבאק ([[אנגלית]]: Qut-bud-din Aybak), מייסד השושלת, היה [[עבד]] [[טורקיה|טורקי]] לשעבר משבט אייבאק שהגיע לעמדת פיקוד על הצבא ולניהול הטריטוריה של [[מוחמד מגהור]] בהודו.

 

 

קוטב-אוד-דין מת באופן פתאומי ב-[[1210]], ומאבק הירושה שהתחולל לאחר מכן הסתיים בניצחונו של אילטוטמיש, שהיה גם הוא עבד טורקי לשעבר. אילטוטמיש התחתן עם בתו של קוט בוד דין, וכל הסולטאנים שבאו אחריו (מלבד האחרון) הם צאצאיו, כולל בתו ראזיה ששלטה במשך ארבע שנים. הסולטאן באלבאן, גם הוא עבד לשעבר, שפיקד על הצבא של נאסיר אוד דין, התנגד ל[[האימפריה המוגולית|מוגולים]], ובסופו של דבר זכה בכתר בעצמו. לאחר תקופת שלטונם הקצרה של באלבאן ונינו, השושלת הממלוכית הודחה על ידי ג'אלאל-אוד-בין פרוז קהאליי משושלת קהאליי, שביססו את עצמם ב[[ביהאר]] וב[[בנגל]] בתקופת שלטונו של מומחמד גהורי.