הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת אוכל נפש"

מ
בוט החלפות: מכיוון;
מ (בוט החלפות: מכיוון;)
רבי יהודה וחכמים נחלקו במסכת ביצה האם גם עשיית מכשירי או כל נפש הותרו או רק מלאכות לצורך אוכל נפש עצמו. לפי רבי יהודה{{הערה|{{בבלי|ביצה|לב|ב}}}.}} גם מכשירי אוכל נפש הותרו.
 
ה[[ראשונים]] נחלקו בגדר מכשירי אוכל נפש. לפי שיטה אחת, מכשירי אוכל נפש הוא כל דבר שאינו נעשה לצורך האוכל עצמו, אלא לצורך פעולה אחרת או חפץ אחר שנועד להכשרת האוכל, כמו [[סכין]], אבל פעולה הנעשית לצורך מכשיר צדדי להכנת האוכלת ולא באוכל עצמו אינו נחשב לאוכל נפש, למרות שלא ניתן להסתדר בשום אופן בלעדיו. לפי שיטה שנייה, כל דבר שניתן לעשות ללא אוכל נפש, נחשב למכשירין, כך למשל סכין לחיתוך הבשר נחשב למכשירין מכיוןמכיוון שניתן לבשל את הבשר באופן בלתי חתוך והאוכל עצמו יהיה מוכן ללא זה, אבל פעולה שמוכרחת לצורך האוכל נחשבת לצורך אוכל נפש{{הערה|שני התירוצים בתוספות {{בבלי|כתובות|ז|א}} ד"ה אמר, חלוקים בספק זה, כך לפי ביאור [[שולחן ערוך הרב]] אורח חיים סימן תק"ז, בקונטרס אחרון.}}.
 
בין שני השיטות מספר הלכות הנתונות במחלוקת: אחת מהם היא הדילמה הבאה: בזמן ה[[ראשונים], היו מחממים את התנור על ידי פיזור גחילים על רצפת התנור כדי לחממו, ואחר מכן היו מפנים את הגחלים מרצפת התנור, ואז היו אופים את הלחם, אך פינוי הגחלים מתבצע תוך כדי [[מלאכת כיבוי|כיבוי]] חלקי, לפי השיטה הראשונה מכיוןמכיוון שפינוי הגחלים היא פעולה עקיפה היא נחשבת למכשירי אוכל נפש, ולפי שיטת ה[[רא"ש]] היא מותרת מכיוןמכיוון שאי אפשר לאפות את הלחם על הגחלים והיא פעולה המוכרחת לצורך האוכל{{הערה|מסכת ביצה פרק ג' סימן ח' (דף ל"ב ע"ב.).}}.
 
==במשכון==
271,876

עריכות