דרך העצמאות – הבדלי גרסאות

דרך העצמאות משמשת ציר תנועה מרכזי ורחוב מסחר, והיא אחד מהרחובות הבודדים בחיפה שמציגים [[הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל|אדריכלות בסגנון הבינלאומי]] לצד [[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|מבנים אקלקטיים]] כמעט לכל אורכם. תבנית עירונית ישרה וריבועית אינה שכיחה בחיפה, שבה בנייה בצורה של "בלוק" אינה מוכרת, והתפרוסת החדשה ה"מיובאת" שהותאמה לשטח המישורי הקטן, הצר והארוך, בין העיר העתיקה לים, גילמה, במבט היסטורי ואדריכלי, אפשרויות תחבורתיות, כלכליות וחברתיות, שהיישוב הצעיר ובהמשך לו המדינה, לא התפנו למצות ולשמר. היום ניצבים הבתים משני עברי הרחוב כשהם מכילים עירוב שימושים, מוסדיים כפרטיים, מסחריים ותעשייתיים, כשהם מעורבים זה בזה לכל אורך הרחוב. בחלקו המזרחי חולשים [[מגדל המפרש|קריית הממשלה]] מזה ואזור ה[[מכס]] והמחסנים מזה, ובחלקו המערבי תחנת רכבת מרכז ו[[ממגורות דגון]] מצפון, ובתי [[המושבה הגרמנית (חיפה)|המושבה הגרמנית]] מדרום. בחלקו המרכזי של ציר זה בנוי טור בניינים ישר, לבן, אחיד ומאופק - חותמו של קליפורד הולידיי, שנחצה, תוך התעגלות סימטרית של שתי ה"אונות", על ידי '''שער פאלמר''', בעבר שער הכניסה הראשי לנמל, ובחזית הדרומית השוק הטורקי ומספר בנייני אבן כבדים.

 

 

בעוד שקטעו המרכזי של הרחוב עונה על הגדרות של אזור בעל צביון עירוני, שני קצותיו, מתחנת חיפה-מרכז מערבה, וממגדל המפרש מזרחה - הם למעשה דרך ראשית שאינה משמשת הולכי רגל, ולהלכה ולמעשה החיים העירוניים ברחוב מתרכזים כמעט אך ורק בחלק האמצעי. לאורך ממגורות דגון אף אין [[מדרכה]] והאזור אינו עביר. בקטע המזרחי מפרידים גדרות וקירות בין הכביש לבין פסי הרכבת ומתקני התעשייה בעורף הנמל. [[בית קברות|בתי קברות]] ישנים שנמצאים לאורך קצות הכביש מקשים גם הם על פיתוח, כמו גם העובדה שחלק ניכר מהבתים לאורך הגדה הדרומית הם נכסי [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|כנסייה]]. טור הבניינים בצד הצפוני שייך לעירייה.