אמות המים של רומא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ספיקה: מפת האמות
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: הייתה ; שתייה; תת-; הסרת רווח מיותר;
שורה 2:
'''אמות המים של רומא''' היו מערכת מסועפת ויעילה של [[אמת מים|אמות מים]] שסיפקו את המטרופולין הגדול של [[רומא העתיקה]] בכמויות גדולות של מים למחייה, להפעלת [[בית מרחץ|בתי המרחץ]], להשקיית הגנים ושאר צרכים.
 
המידע על אמות המים של רומא מגיע מן השרידים הרבים שנותרו בשטח, ומספרו של [[סקסטוס יוליוס פרונטינוס]] שהיה [[נציב המים]] של רומא (Curator aquarum) בשלהי ימי [[המאה הראשונה לספירה]]. באחריותו של נציב המים היתההייתה תחזוקת אמות המים של רומא. פרונטינוס הגיע לתפקיד נציב המים בערוב ימיו, לאחר קריירה צבאית מזהירה במקומות שונים ברחבי העולם הרומי. פרונטינוס לא הסתפק במילוי תפקידו כנציב המים, אלא העלה על הכתב תיאור מפורט של תשע אמות המים של רומא שהיו קיימות ופעלו בימיו. חיבור זה (De aquae ducti urbis Romae) יחיד מסוגו המוסיף מידע רב על אמות המים ותחזוקתן.
 
==אמות המים השונות==
אמות המים נבנו בשיטות שונות בחלקים השונים של האמה: על גבי קשתות, תת -קרקעיות, ועל פני הקרקע.
{| class="wikitable"
! שם האמה !! שנות בנייה !! אורך כללי {{ש}}של האמה {{ש}}בק"מ !! אורך האמה {{ש}}התת {{ש}}קרקעית בק"מ !!אורך אמה {{ש}} על גבי {{ש}}קשתות בק"מ!! מוצא המים !! טיב המים !! גובה האמה {{ש}}מעל פני {{ש}}הים במטר
שורה 21:
| [[אקווה וירגו]] - Aqua Virgo{{כ}} || 19-21 לפנה"ס|| 20.8|| 19.2 || 1.2 || מעיינות בעמק האניו ||||20
|-
| אקווה אלסיטינה - Aqua Alsietina {{כ}} || 2-10 לפנה"ס|| 32.8 || 32.4 || 0.4 || אגם אלסיטינוס {{הערה| היום ימת מרטיניאנו מצפון-מערב לרומא}} || גרוע ובלתי{{ש}} ניתנים לשתיהלשתייה.{{הערה| המים נועדו לניקוי הרחובות של רומא, ול[[נאומכיה|מופעי מים]] }}||17
|- style="background-color: #EFEFEF;"
|[[אקווה קלאודיה]] - Aqua Claudia {{כ}}|| 52-38 לספירה || 68.8 || 53.6 || 14 || מעיינות בסמיכות {{ש}}למעיינות מרקיה || מעולה ||67
שורה 36:
===ספיקה===
[[קובץ:Aquae planrome.PNG |שמאל|ממוזער|250px|11 אמות המים מסומנות באדום על גבי מפת העיר רומא]]
[[ספיקה|ספיקת]] מימיהן של האמות לא היה שווה וזאת מפני הנתונים הטכניים השונים שלהם. לכל אמה היה חתך בעל גודל שונה ושיפוע שונה שבהם תלויה הספיקה המרבית האפשרית. אקווה אלסיטינה עשויה היתההייתה לספק עד 0.12 מ"ק לשנייה (120 ליטר), ולעומתה אקווה אניו החדשה – בין 1.85-1.47 מ"ק לשנייה.
 
סך כל פוטנציאל אמות המים של רומא נע בין 6 ל 7.35 מ"ק לשנייה, שהם בין 520,000 מ"ק ל- 635,000 מ"ק ליממה. זהו כמובן האופטימום. אמות מים הלכו ונסתמו עם השימוש מהשקעת [[קרבונט]]ים ("אבן קומקום"), ונסתמו על ידי סחף. תופעות אלה חייבו תחזוקה מתמדת. אמות מים ניזוקו מדי פעם ואיבדו מים, והיה צורך להפסיק את הזרימה בהן לצורך תיקונים, ובתקופה הרומית גם שררה התופעה של גניבת מים.