הכתרה (שחמט) – הבדלי גרסאות

[[צריח (שחמט)|צריח]], [[רץ (שחמט)|רץ]] או [[פרש (שחמט)|פרש]]. ניתן לשים כלי גם אם הוא עוד לא הוכה. בדרך כלל השחקן בוחר להציב מלכה, מאחר והיאשהיא הכלי החזק ביותר.

הכתרה ב[[פתיחה (שחמט)|פתיחה]] הינה נדירה מאוד, מאחר שהשחקנים טרודים בפיתוח הכלים, ולא בקידום הרגלים. כמו כן, השורה האחרונה עדיין מלאה בכלים שיכולים להגן מפני אפשרות להכתרה. למרות זאת, לעיתיםלעתים נדירות ניתן לראות הכתרה גם בפתיחה, כמו בדוגמה משמאל (הלקוחה מהמשחק פ. שורט נגד דאלי, אליפות אירלנד 2006). המשחק המשיך: 10...ב:ג3 11.ה:ו6 ג:ב2 12.ו:ז7 ב:א1=מה 13.ז:ח8=מה. בכך התקבל מצב נדיר ביותר, שבו ישנן 4 מלכות על המגרש.

בשלב ה[[מציעה (שחמט)|מציעה]] הכתרות הן גם נדירות יחסית, אם כי נפוצות יותר. כיון שיש הרבה כלים על המגרש, לא קל לקדם את הרגלי, ובדרך כלל נחוץ לשם כך שיתוף פעולה של עוד מספר כלים. לעיתיםלעתים זה בא כנגד ניסיון של היריב להתקפת מט על המלך.

לכאורה אין שום סיבה להכתיר את הרגלי לרץ או לצריח ולא למלכה, כיוון שהמלכה מאגדת בתוכה את כוחותיהם של הרץ והצריח יחד. אולם בכל זאת קיים מקרה שבו עודף כוח עומד לרועץ והוא ה[[פט]]. לעיתיםלעתים הכתרת מלכה תגרום לפט, ואילו הכתרת צריח או רץ תגרור ניצחון. כאלה הן שתי הדוגמאות הבאות:

ההכתרה מהווה מוטיב מרכזי ב[[בעיית שחמט|בעיות שחמט]] רבות. לעיתיםלעתים האתגר הוא לחשוב על הכתרה לכלי שאינו מלכה, או לא להכתיר רגלי אף על פי שהוא נמצא משורה השביעית.

קיים גם סוג בעייהבעיה המכונה "באבסון" שבו על כל הכתרה של השחור, הלבן מכתיר את אותו הכלי.