מלאכת חורש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה; ייתכן; הסרת רווח מיותר;
שורה 11:
 
===דוגמה===
דוגמאדוגמה לאיסור השוואת גומות היא אדם שירק מפיו רוק שהפריע לו. חז"ל אסרו על אדם זה לשפשף את הרוק בקרקע באופן רגיל לאחר שירק, ורק דרך הילוכו, באופן שאינו משפשף במיחד את הרוק, כך שלא שייך חשש שמא יבוא להשוות גומות, מותר לו לדרוס את הרוק{{הערה|{{רמב"ם|שבת|כא|ב}}.}}.
 
שיעורה של המלאכה, הוא כל שהוא, (בכדי לזרוע גרגר אחד של [[חיטה]]<ref name="ירושלמי מז א" />).
שורה 18:
מ[[תולדות מלאכות שבת|תולדותיה]] של המלאכה, חפירת [[בור]] (שלא בתוך בניין), סיקול שדה מאבנים וכל פעולה המכשירה את הקרקע לזריעה. פעולות אלו נחשבות לתולדותיה של מלאכת חורש, שכן כמו שחרישה מכשירה את הקרקע לזריעת הצמחים, גם הן מכשירות את פני הקרקע לזריעה - בעקיפין<ref>לרשימה יותר כוללנית (המשקפת את המציאות החקלאית בארץ ישראל בתקופת התלמוד) ראו: ירושלמי, שבת, פ"ז, ה"ב (מז, ב בדפוס וילנא).</ref>.
 
מחלוקת המוזכרת פעמים מספר ב[[מסכת שבת]]{{הערה|{{בבלי|שבת|כב|א}}. {{הערה|{{בבלי|שבת|כט|ב}}. {{הערה|{{בבלי|שבת|מו|ב}}.}}}}}}, היא המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[רבי שמעון]] על אדם הגורר [[ספסל]] או [[שולחן]] על העפר, באופן שיתכןשייתכן שיגרם חריץ, אם כי אין הדבר [[פסיק רישיה]] (לא בטוח שיגרם חריץ), לפי רבי יהודה אף כי אין בכך כוונה ליצור תלם, אין לגרור ספסל על הקרקע שמא יגרם חריץ, רבי שמעון אומר שדבר שנעשה ללא כוונה מותר, מותר לגרור ספסל קל שלא מובון מאליו שיגרם חריץ על ידי גרירתו.
 
לפי הסברו של [[רש"י]], ב[[מסכת ביצה]]{{הערה|{{בבלי|ביצה|כג|ב}}.}}, חלוקים שני תנאים לפי שיטתו של רבי יהודה, האם מותר לגרור [[עגלת תינוק]] בשבת, שכן במצב רגיל, כאשר גלגי העגלה עובדים באופן תקין, הם אינן גורמים לחרישה אלא לכבישת העפר. ההבדל בין חרישה לכבישה, הוא שחרישה היא גרימת חריץ בקרקע על ידי סילוק העפר לצדדים, ואילו כבישה היא כבישת העפר פנימה. לפי דיעה אחת, יש לחשוש שמא גלגלי העגלה יפסיקו את פעולתם דבר שיגרור לחרישה, ולפי דיעה שנייה אין לחשוש לכך. לפי הסבר [[תוספות]]{{הערה|ד"ה עגלה}} מדובר בעגלה המיועדת ללימוד הליכה לילדים קטנים, יש לה שלושה גלגלים, הילד הולך תוך כדי אחיזה בעגלה, וכך לומד ללכת.