אתנובוטניקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: אזור; הייתה ; רנסאנס; לעתים; אוכלוסיית; |
|||
שורה 7:
המונח אתנובוטניקה נטבע בשנת [[1895]] על ידי הבוטנאי האמריקאי ג'ון ויליאם הרשברגר (John William Harshberger) אולם ההיסטוריה של התחום מתחילה מוקדם הרבה יותר. בשנת [[77]] לספירה המנתח היווני [[דיוסקורידס]] פרסם קטלוג של 600 צמחים ים תיכוניים. הקטלוג מתאר כיצד היוונים השתמשו בצמחים, בעיקר למטרות רפואיות ומפרט לגבי כל צמח כיצד ומתי יש לקטוף אותו, האם הוא אכיל (הספר כולל מתכונים) והאם הוא יכול להיות רעיל. ספרו של דיוסקורידס שימש כספר לימוד במשך דורות, אולם התלמידים לא נכנסו לתחום המחקר האתנובוטני עד אחרי [[ימי הביניים]].
ב-[[1542]] אומן מ[[
ב-[[1753]] כתב [[קארולוס ליניאוס]] את "Species Plantarum", אשר כלל מידע על כ-5900 צמחים.
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הגיע המחקר האתנובוטני לשיא כאשר [[אלכסנדר פון הומבולדט]] ו[[ג'יימס קוק]] הביאו מידע בוטני רב מן העולם החדש ומדרום [[האוקיינוס השקט]].
בהמשך, נערך מחקר מקיף למיפוי אתנובוטני של
הרופא הגרמני בן המאה ה-19, Leopold Glueck, היה הראשון שערך מחקר המבקש לתאר את היחס אל הצמחייה מנקודת מבטו של הנחקר. מחקרו, הנחשב למחקר האתנובוטני המודרני הראשון, תיאר שימוש רפואי מסורתי בצמחים
==אתנובוטניקה מודרנית==
החל מתחילת המאה ה-20 תחום האתנובוטניקה, שעסק עד עתה בעיקר באיסוף נתונים, קיבל כיוון חדש עם דגשים מתודולוגיים וקונספטואלים. זו
בימינו ההכשרה בתחום האתנובוטניקה כוללת זיהוי ושימור צמחים ולימודי [[אנתרופולוגיה]] ושפה מקומית.
למרות שהרבה מהידע המסורתי עדיין נשמר בקרב מרפאים שבטיים,
[[קטגוריה:בוטניקה]]
|