מוסתערבים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
==בארץ ישראל==
בארץ ישראל נמצאו מוסתערבים בישוביםב[[ירושלים]] ובישובים ב[[הגליל|גליל]] כמו [[פקיעין]] ו[[כפר יסיף (יישוב עתיק)]], שלפי המסורת, היישובשהיישוב היהודי בהם לא פסק מימי [[חורבן בית שני]]. קיימת סברה כי אחרי חורבן הבית נשארו בארץ ישראל "כפרים עבריים רבים ויושביהם עיבדו את האדמה". הם החזיקו מעמד בתקופות [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית]] וה[[ממלכת ירושלים|הצלבנית]]. רק בתקופה [[האימפריה העות'מאנית| העות'מאנית]] הוכרחו חלק מהיהודים לעזוב את הכפרים ונאלצו למכור את אדמתם לשכניהם הערבים‏‏<ref>‏ ל.חזן וי.פלר ‏‏‏בספרם '''דברי ימי הציונות''', הוצאת קריית ספר , תשי"א‏‏</ref>.
 
בעת חידושהתעוררות היישוב היהודי ב[[ירושלים]], בשנת [[1516]], אחת העדות בעיר הייתה של מסתערבים ובראשם שייך (זקן) יצחק. יחד עמם מוזכרות העדות הנוספות: רב הספרדים - ר' דוד שושן, רב האשכנזים - יוסף קולון ‏‏<ref>‏[[אוצר ישראל]] הערך ירושלים‏</ref>.
 
על קיומם בגליל מעיד רבי [[משה באסולה]], מחכמי איטליה, שעלה לרגל לארץ ישראל ושהה בה ובסביבתה (סוריה וקפריסין) למעלה משנה ומחצה ([[1521]]-[[1523]]) וחגג את [[חג הפסח]] של שנת רפ"ב ([[1522]]) בצפת ובסביבתה. בח' בניסן הגיע לצפת, "ולקחתי בית מ[[עין זיתים|עין זייתון]] ואשב שם". בחול המועד טייל במקומות הקדושים שבקרבת צפת, והיה ב[[כפר ענן]], שם מצא כ-30 משפחות של "קהל מסתערבים" (יושבי הארץ מדור דור)"‏‏<ref>‏