הארכת עצמות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דוגמה; ארצות הברית; ברית המועצות; ייעודי;
שורה 5:
 
== היסטוריה ==
הארכת גפיים בוצעה כבר בשנת 1903 על ידי אלסנדרו קודיבילה מבולוניה, [[איטליה]]. בשנות ה-50 של המאה העשרים פיתח האורתופד הסובייטי [[גבריל_איליזרוב|ד"ר גבריל איליזרוב]] (שנולד למשפחה יהודית ב[[פולין]] ועבר בילדותו ל[[אזרבייג'ן]]) מתקן חיצוני דמוי שני גלגלי אופניים מקבילים המחוברים ביניהם ואשר [[גלגל|חישוריהם]] מחזיקים בשני חלקי העצם המנותקים. על ידי סיבוב [[בורג|אומים]] מופרדים הגלגלים והרווח בין שני חלקי העצם גדל. רק בתחילת 1970 הטכניקה התוודעה מחוץ לגבולות [[ברית_המועצות|ברה"מברית המועצות]] ([[מחוז_קורגן|מקורגן]] שב[[סיביר]] דרך לקו שבצפון איטליה, ל[[ניו-יורק]] שב[[ארה"בארצות הברית]] ולשאר העולם) ומאז המתקן שהמציא, על גלגוליו, הפך להיות סטנדרט טיפולי.
 
== התוויות ==
שורה 20:
 
== טכנולוגיות הארכה ==
מאז כניסת מכשיר האיליזרוב לשימוש נרחב לקראת 1980, פותחו מתקנים שנועדו לפתור חלק מהחסרונות שבמכשיר (כגון זיהומים וצלקות מרובות). אלו מחולקים למתקנים חיצוניים ופנימיים. יש לציין שבהארכת עצמות ברפואת פה ולסת נעשה שימוש במתקנים יעודייםייעודיים פנימיים או חיצוניים.
 
=== מתקנים חיצוניים ===
אלו מבוססים על מכשיר האיליזרוב, חלקם עושים שימוש במוט במקום בטבעת, כך שמוכנסים פחות מוטות דרך העור. כטיפול בשילוב עם או ללא מסמר קיבוע פנימי וחלקם אף מונחים מחשב, מתקנים אלו נמצאים בשימוש נרחב כיום. מתקנים לדוגמאלדוגמה הינם האורתופיקס וה-TSF. עלות מתקנים אלו הינה כ-$4,000. מעבר לאי הנוחות והסיכון לזיהומים שבהרכבת המתקן למשך למעלה משנה, הטיפול בשיטה עשוי גם לכאוב.
 
=== מתקנים פנימיים ===