שלמה דוד יהושע וינברג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
וינברג (שיחה | תרומות)
דרוש מקור
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: זיכרון;
שורה 4:
|תמונה=
|כיתוב=
|חיבורו העיקרי="זכרוןזיכרון קודש" (נכתב לזכרו עם דברי תורה שלו)
|תאריך לידה=[[שבט]] [[תרע"ד]]
|מקום לידה=ברנוביץ
שורה 44:
הרב וינברג נרצח יחד עם שמונה יהודים נוספים, והם נקברו בקבר אחים. הרב הלך למותו בגוף זקוף וראש מורם ואמר{{מקור}} ליהודים שהלכו עימו: "מובא במדרש שהקב"ה צובע את לבושיו בדם ההרוגים על קדושת שמו, וכשמגיע יום הדין לובש אותו פורפורין (=לבוש צבוע)", והוסיף ב[[יידיש]]: "מה יכול להיות חשוב יותר מאשר להיות רשום על לבושו של הקב"ה?" גם רעייתו ובתו שרה-אסתר נספו.
 
תורות שלו פורסמו בספר "זכרוןזיכרון קודש" בידי ר' [[שלום נח ברזובסקי]], הרבי מסלונים הידוע בחיבורו "נתיבות שלום".
 
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1914|מספר שנים=30}}
שורה 53:
*מנשה אונגר, '''אדמו"רים שנספו בשואה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] [[תשכ"ט]] (הודפס ב[[תשס"ז]] עם מפתח אישים).
*'''אלה אזכרה : אוסף תולדות קדושי ת"ש-תש"ה''', חלק ה', "המכון לחקר בעיות היהדות החרדית", [[ניו יורק]] [[תשכ"ג]].
*ר' שלום נח ברזובסקי, '''זכרוןזיכרון קדוש''', החלק "בסוד קדושים", ישיבת בית אברהם - סלונים, ירושלים [[תשכ"ז]] (הודפס גם ב[[תשמ"ה]] ו[[תשמ"ט]]), עמ' ט'-ט"ו.
*[[אהרן סורסקי]], '''דמויות הוד : מראשי הדור האחרון''', כרך שני, ירושלים [[תשל"ח]] (מהדורה שלישית עם הוספת פרקים חדשים - המהדורה הראשונה יצאה ב[[תשכ"ח]] והשנייה ב[[תשל"ב]]).{{הערה|שני כרכי "דמויות הוד : מראשי הדור האחרון" הם המשך ל"דמויות הוד : עולי ובוני ארץ הקודש". הסדרה יצאה לראשונה ב[[תשכ"ז]] שבה יצא "עולי ובוני ארץ הקודש" וב[[תשכ"ח]] שבה יצאו שני הכרכים הנוספים, בהוצאת "נצח" ב[[בני ברק]] שהוציאה גם מהדורה של של שלושת הכרכים בתשל"ב.}}
*'''ברנוביץ : ספר זכרוןזיכרון''', ארגון יוצאי ברנוביץ בישראל, [[תל אביב]] [[תשי"ד]], עמ' 267-270.
*אסתר פרבשטיין, '''בסתר רעם : הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה''', [[מוסד הרב קוק]], ירושלים [[תשס"ב]], עמ' 98 ו-412 (יצאה מהדורה שנייה ב[[תשס"ח]]).
*'''אנציקלופדיה שמע ישראל''', חלק א', מכון "שמע ישראל", [[בני ברק]] [[תשנ"ז]] עמ' 132 ו-241.{{הערה|מכון "שמע ישראל" הוא מופעל על ידי "מרכז קאליב העולמי" של [[חסידות קאליב]], ופעילותו בהנצחת הנספים בשואה כולל העריכה וההוצאה של האנציקלופדיה היא ביוזמת האדמו"ר ר' [[מנחם מנדל טאוב]] שהקים את המכון ומשמש כנשיאו. האנציקלופדיה כוללת שלושה כרכים, ומטרתה תיעוד והנצחה של מסירות-נפש ב[[גטו|גיטאות]], ב[[מחנה עבודה|מחנות העבודה]], ב[[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] וב[[מחנה השמדה|מחנות ההשמדה]]. הכרך השני יצא ב[[תש"ס]] והשלישי ב[[תשס"ז]].}}