פתיחת התפריט הראשי

שינויים

יש ערך מורחב (וטוב יותר)
ב[[הלכה]] היהודית, '''טומאת אוכלים''' היא אחת ממיני [[טומאה וטהרה|הטומאה]], ושם כולל לכל דיני הטומאות הקשורים לאוכל, הן הטומאות הבאיםהנגרמות על ידי האוכלים, ובעיקר לטומאות '''[[חלות|החלים]]''' על האוכלים.
==ה[[גדר]] ההלכתי==
'''אוכלים המקבלים טומאה:''' כל אוכל, שנרטב ב[[מים]], ונגע בו לאחר מכן דבר טמא בדרגת "אב הטומאה" או "אבי אבות הטומאה", האוכל טמא ומטמא. הכלל הוא, שרק אוכל שאין סופו לטמא טומאה חמורה - [[טומאת נבילה]], צריך להיות מוכשר על ידי מים{{הערה|{{בבלי|חולין|קכא|א}}.}}.
 
==ה[[גדר]]הגדר ההלכתי==
למרות שבהמה מפרכסת מטמאת טומאת אוכלין, היא אינה מטמאת טומאת נבילות, שכן טומאת נבילות היא רק על בהמה שמתה לגמרי, שכן הציווי בתורה בה נכתבה האזהרה על טומאת נבילות, נכתבה בלשון מיתה - {{ציטוטון|וכי '''ימות''' מן הבהמה}}.
'''אוכליםמאכלים המקבלים טומאה:''' כל אוכל, שנרטב ב[[מים]], ונגע בו לאחר מכן דבר טמא בדרגת "אב הטומאה" או "אבי אבות הטומאה", האוכלהמאכל הופך להיות טמא ומטמא. הכלל הוא, שרק אוכל שאין סופו לטמא טומאה חמורה - [[טומאת נבילה]], צריך להיות מוכשר על ידי מים{{הערה|{{בבלי|חולין|קכא|א}}.}}.
{{ערך מורחב|מפרכסת}}
בהמה [[מפרכסת]] מטמאת טומאת אוכלין.
 
'''אוכלים המחילים טומאה:''' אוכל אינו מטמא אוכל רק מדרבנן, אך לא מהתורה{{הערה|{{בבלי|פסחים|יד|א}}.}} זאת נלמד בפסוק המלמד על טומאת אוכלין שהוכשרו לקבל טומאה, כתוב "וְכִי יֻתַּן מַיִם עַל זֶרַע וְנָפַל מִנִּבְלָתָם עָלָיו טָמֵא '''הוּא''' לָכֶם" המילה "הוא" באה ללמד, שרק האוכל עצמו טמא, אבל אינו מטמא אוכל אחר.
1,654

עריכות