הבדלים בין גרסאות בדף "שערי תורה (תלמוד תורה ביפו)"

מ
קישורים פנימיים
מ (בוט החלפות: היישוב; פלסטינ; פלסטינ; תוכנית; {{הערות שוליים}}; נטייה;)
מ (קישורים פנימיים)
[[קובץ:Shaarei tora1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הבניין כיום (2010)]]
[[קובץ:Shaarei torah2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית הבניין כיום (2010)]]
'''שערי תורה''' היה [[תלמוד תורה]] בעיר [[יפו]], ששימש מוסד תורני מרכזי משנת ייסודו ב[[תר"ן]] (1890) עד סגירתו בזמן [[מלחמת השחרור]].
 
'''שערי תורה''' – [[תלמוד תורה]] בעיר [[יפו]], ששימש מוסד תורני מרכזי משנת ייסודו ב[[תר"ן]] (1890) עד סגירתו בזמן [[מלחמת השחרור]].
 
==ייסודו==
 
תלמוד תורה שערי תורה נוסד בשנת 1890 על בסיס תלמוד התורה "דגל תורה" שהיה קיים בהיקף קטן יותר עוד קודם. ייסודו היה פרי יוזמת הרב של יפו – הרב נפתלי הרץ הלוי, ומספר עסקנים מקומיים כמו [[זרח ברנט]] ואחרים.
 
לימוד התורה בתלמוד התורה היה כמקובל במוסדות החינוך של [[היישוב הישן]], לימוד קריאה וכתיבה ולימוד כתבי הקודש, ומעט השכלה כללית בסיסית.
 
==תקופת [[הראי"ה קוק]]==
עם בואו של הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק|קוק]] לכהן כרב קהילת יפו בשנת [[1904]], קיבל התלמוד תורה תנופה רצינית בהתפתחותו. הרב קוק ראה עצמו כפטרון ומשגיח למוסד זה, והוא היה מתפלל בבית הכנסת במקום, בוחן את התלמידים, ומעורב בתוכניות הלימודים. כמו כן הוא פרסם אגרות רבות הקוראות לנדיבים ברחבי העולם היהודי לבוא לעזרת המוסד.
 
עם בואו של הרב קוק לכהן כרב קהילת יפו בשנת [[1904]], קיבל התלמוד תורה תנופה רצינית בהתפתחותו. הרב קוק ראה עצמו כפטרון ומשגיח למוסד זה, והוא היה מתפלל בבית הכנסת במקום, בוחן את התלמידים, ומעורב בתוכניות הלימודים. כמו כן הוא פרסם אגרות רבות הקוראות לנדיבים ברחבי העולם היהודי לבוא לעזרת המוסד.
 
שנה לאחר בואו נוסד בתלמוד תורה, בהסכמת הרב קוק, בית מלאכה, שבו יוכשרו התלמידים המעוניינים בכך, במלאכה, על מנת שיוכלו להתפרנס. באחת מאיגרותיו כותב הרב קוק על בית המלאכה :
 
{{ציטוט|תוכן=ואותם שיש להם נטייה למלאכה יתלמדו איזה שעות ביום בבית המלאכה, אשר כבר הועמד עמנו פה במוסד "שערי תורה" (שזה מקרוב אשר נוסד, ערך שנתיים ועתה הוא עומד במדרגה כזאת עד שהבנק [[בנק אנגלו-פלשתינה|אנגלא-פלסטינ]] הכין על ידו ארון על פי תוכנית הארונות האירופאים בפורמאט גדול והם מלאי רצון מטוב המלאכה)|מקור=[[אגרות הראי"ה]], אגרת קמ"ו, י"ז סיוון [[תרס"ח]]}}
 
בהמשך קיווה הרב קוק לפתוח ישיבה גבוהה במקום, ואכן ב[[תרס"ח]] נפתחה ישיבה ובה לימדו בין השאר [[הרב צבי פסח פרנק]], הרב זלמן שך מבית דינו של הרב קוק<ref>נהרג ב[[מוצא]] בבית משפחת מקלף, ב[[מאורעות תרפ"ט]]</ref>, הרב [[שם טוב גפן]] ואחרים. ככל הנראה מספר התלמידים בישיבה לא עבר מעולם את העשרים תלמידים.
 
1,543

עריכות