הבדלים בין גרסאות בדף "רות בקי-קולודני"

←‏תולדות חייה: קישור שגוי, לא אותו בי"ס
מ
(←‏תולדות חייה: קישור שגוי, לא אותו בי"ס)
הוריה עלו ארצה ב[[1936]] ועבדו תחילה בקטיף הדרים בחוות קלמניה ליד צופית, זאת למרות שאמה סיימה לפני עלותה ארצה את הטכניון ב[[קאן]] (Caen) בצרפת כמהנדס כימאי (1933). לאחר מות אביה בהיותה בת שנתיים וחצי, שימשה אמה מחנכת ומורה לכימיה וטבע. תחילה לימדה במשק הפועלות בשכונת [[בורוכוב]] ולאחר מכן, בימי [[מלחמת העצמאות]] ולאחריה - ב[[חולדה]]. בימי [[מלחמת העצמאות]] ה[[קיבוץ]] שימש בסיס ליציאת שיירות לירושלים והופגז לא מעט, ואז פונו כל הנשים והילדים ל[[תל אביב]]. במהלך השנים העמידה אימה מלכה קולודני אלפי תלמידים ברחבי הארץ ונחשבת לאחת המורים הראשונים בישראל (רשיון הוראה מטעם משרד החינוך מס' 22).
 
סיימה בית ספר עממי ב[[נווה שאנן]], ([[1954]]) ו"[[תיכון חדש]]" שברחוב שבתאי הלוי ב[[חיפה]] ([[1957]]). בזמן לימודיה בבית הספר היסודי כתבה רשימות קצרות במדור "קוראינו כותבים", ב"[[דבר לילדים]]", ואף התכתבה מעל דפי העיתון עם [[אליעזר שמאלי]] על אהבת הטבע והארץ.
 
בשנות נעוריה הייתה פעילה בתנועות נוער, שבאותן שנים הדריכו להגשמה, צניעות ואהבת הארץ בססמה "עלה נעלה ויכול נוכל". בכל חופשת לימודים השתתפה במחנות עבודה בקיבוצים שחינכו לחריצות, עבודת שדה ואהבת הארץ. ב-[[1956]], בתקופת קליטת העליות הגדולות והקמת [[עיירות הפיתוח]], זכתה במקום ראשון בתחרות חיבורים ארצית מטעם "[[רוטרי]]" בנושא קליטת עלייה, עבור החיבור "גשר" שבו כתבה כי בני הנוער חייבים להוות את הגשר לקליטת העולים.
1,284

עריכות