הבדלים בין גרסאות בדף "הפשיטות הארטילריות בחזית הצפון (1973)"

(←‏הפשיטות: הרחבה)
(←‏הפשיטות: הרחבה)
משימת ההפגזה ארוכת הטווח הוטלה על [[סוללה (צבא)|סוללה]] ג' של [[גדוד]] ה[[מילואים]] 412 של אגד ארטילרי 282 (כיום [[עוצבת גולן]]). גדוד זה היה מצויד בתותחים מתנייעים מדגם [[תותח מתנייע M-107|M-107]], בקוטר של 175 [[מילימטר]]. טווח הירי המרבי שלהם הגיע ל-32 קילומטרים – הטווח הארוך ביותר בין תותחי צה"ל. תוכנית הפעולה שנקבעה הייתה לקדם את התותחים מזרחה ככל האפשר אל תוך שטח האויב, כדי לקצר את המרחק אל מבואות דמשק, ולירות משם עד לקצה הטווח האפשרי של התותחים.
 
בלילה שבין 12 ו-13 באוקטובר התקדמו מזרחה שתי פלגות תותחים של הסוללה, שבכל אחת מהן היו שני תותחים מתנייעים. אל התותחים נלוו כלי רכב נושאי [[תחמושת]] וכוח [[חיל רגלים|רגלים]] לאבטחה. מפקד הכוח היה סגן-אלוף אהרון (אלדו) זוהר.<ref>[http://www.beithatothan.org.il/show_item.asp?itemId=3692&levelId=12377&itemType=3&param=t=3 בלימה ומתקפה]</ref> את הניווט הוביל [[יוני נתניהו]], ששימש אז כמפקד ב[[סיירת מטכ"ל]]. הפלגות התקדמו לעומק השטח הסורי באזור [[הלג'ה הקטנה]] (שטח [[בזלת]]י קשה למעבר) בקרבת הכפר חרפא, כ-15 קילומטרים ממזרח לכפר [[מג'דל שמס]].
 
התותחים התמקמו בעמדות כ-3 קילומטרים מזרחה מהעמדות הקדמיות של צה"ל. הם ירו בסך הכל 40 פגזים, שכוונו לעבר [[שדה תעופה|שדה התעופה]] הצבאי אל-מאזה שבמבואות דמשק. לאחר מכן נסוגו שתי הפלגות מערבה אל קווי צה"ל. על מנת להקשות על הסורים לאכן את שתי הפלגות במהלך ההפגזה שערכו, פתחו באש במקביל להן כל קני הארטילריה של צה"ל ברמת הגולן.{{הערה|אשר, עמ' 240-241 ; הבר ושיף, עמ' 347 ; לב, עמ' 125.}}
1,543

עריכות