קולופון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 2:
'''קולופון''' (מ[[לטינית]]: '''colophon''') הוא רשומה צורנית החותמת [[ספר]]ים מימי סוף [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] וראשית ה[[דפוס]].
 
מקור המושג הלטיני במילה ה[[יוונית]] העתיקה "קולופון" (κολοφων), שמשמעהּ 'פסגת הר' או 'שיאהּ של המלאכה'. ברשומה צורנית זו, שלה היו צורות מגוונות – [[משולש]]ים הפוכים, [[פירמידה|פירמידות]], [[ריבוע]]ים ועוד – חתם המדפיס או הכותב את מלאכת הספר. בקולופון הובאו בקצרה תולדות כתב היד או הדפוס, שבחים לתורמים וגינויים למשנאים, תאריכים, לקחי מוסר ותכנים נוספים.
 
מלאכת הדפוס ירשה את נוהג הקולופון מכתבי היד. מעתיקי כתבי היד הם שהמציאו את רשומת הקולופון כחתימה לספריהם, וב[[המאה החמש עשרה|מאה החמש עשרה]], כשהחלו המדפיסים הראשונים להפיץ את ספריהם, הם אימצו את המנהג הזה ונהגו גם הם לסיים אותם בהבאת קולופונים. מאוחר יותר, תוך כדי גלגולים שונים, עבר ה"קולופון" של הספרים המודפסים ל"[[עמוד שער|עמוד השער]]". היום מתנאים בהבאת קולופונים סופרים מודרניים הפוזלים אל הספר העתיק, וכן [[מהדיר]]ים שונים שרוצים לשוות עתיקותנופך עתיק למלאכתם, חובבי ספרים, וסתם תלמידי חכמים הרוצים להתנאות בידיעותיהם. לדוגמה, ב[[כתב עת|כתב העת]] ל[[שירה]] "[[שבו (כתב עת)|שבו]]", בהוצאת המו"ל הביבליופילי [[עוזי אגסי]], נחתם כל גיליון של כתב העת נחתם בקולופון.
 
תוכן רשומת הקולופון, שיש שתרגמוה לעברית בשם "אחרית דבר", היה מגוון מאוד. היו בו צורות קבועות ונוסחים קבועים, של בתי הוצאה או, בתי דפוס או מעתיקי כתבי יד בעלי מסורת., ובצדן גם הבעת תודותתודה, שבחים לאל בורא עולם, תאריכים ומשחקי [[גימטריה]], ואפילו חוויות אישיות, רשימת אסונות פרטיים וכדומה. רשומות הקולופונים מהוות מקור [[ביבליוגרפיה|ביבליוגרפי]] מחקרי והיסטורי ממדרגה ראשונה. אלו הן עדויות חשובות, בדרך כלל ממקור ראשון, ויש בהן כדי ללמד על התקופה.
 
הקולופון המודפס ה[[עברית|עברי]] הראשון הודפס בסוף הספר העברי המתוארך הראשון (פירוש [[רש"י]] על התורה) שנדפס בעיר [[רג'ו די קלבריה]] שבדרום [[איטליה]] בשנת [[1475]].