מכירה בחסר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
|||
שורה 15:
ה[[סיכון שוק|סיכון]] במכירה בחסר גבוה מבחינה מסוימת מאשר בעסקאות רגילות של קניית נכס, "לונג". בקניית נכס ההפסד הפוטנציאלי מוגבל ל-100% מסכום ההשקעה, אם ערך הנכס ירד לאפס, והרווח הפוטנציאלי מהעסקה, אם ערך הנכס יעלה, אינו מוגבל. במכירה בחסר המצב הפוך: פוטנציאל הרווח מהעסקה, אם ערך הנכס ירד, מוגבל ל-100%, ופוטנציאל ההפסד, אם יעלה, אינו מוגבל.
== ביטחונות ==
כאמור, מכירה בחסר כרוכה בהשאלה של מניות. השאלה זו מהווה למעשה הלוואה לכל דבר, שכן המשאיל מקבל לידיו סחורה בעלת ערך כספי, אותה הוא מוכר בשוק. כמו בכל הלוואה, על המשאיל להעמיד ביטחונות כספיים, המבטיחים כי יש לו יכולת כלכלית להחזיר את שהשאיל. התמורה הכספית המתקבלת מהמכירה של המניות אינה מספיקה, שכן צריך לקחת בחשבון כי ערך המניות שהושאלו יעלה, ואז אין די בתמורה שהתקבלה. המשאיל צריך לשעבד כספים נוספים, המשמשים כביטחונות במקרה שערך המניות יעלה. כמות הביטחונות המדוייקת הנדרשת, מחושב על ידי אלגוריתם שנקבע על ידי הבורסה שאצלה מתבצעת המכירה בחסר.
===שורט סקוויז (short squeeze)===
כאשר ערך המניה עולה (בניגוד לתחזיותיו של מי שביצע מכירה בחסר), נכנסת הפוזיציה להפסד. ככל שהעליה ממשיכה, עלול להגיע רגע בו הביטחונות שהופקדו לא מספיקים. במקרה כזה יקבל המשקיע פניה מהברוקר להוסיף ביטחונות או לסגור את הפוזיציה בהפסד. סגירת הפוזיציה כרוכה בקניה של הנכס שהושאל והחזרתו למשאיל. כמובן שעל מנת לבצע קניה, יש להזרים ביקוש למניה. הדבר יכול לגרום למעגל קסמים, אשר יקפיץ את מחירי המניה באופן חד מאד וצורה פיתאומית. תהליך זה נקרא שורט סקוויז (short squeeze) והוא מתרחש באופן הבא:
# כמות מסויימת של משקיעים בחסר, נאלצים לסגור את הפוזיציה, וכתוצאה מכך מזרימים ביקושים.
# הביקושים מתחילים להעלות את מחיר המניה
# כתוצאה מהעליה, נכנסים משקיעים נוספים למצב של חוסר ביטחונות, ונאלצים גם הם לסגור את הפוזיציה, על ידי הזרמת ביקושים נוספים.
# התהליך מזין את עצמו כאשר בכל פעם נכנסים משקיעים נוספים, וכמות הביקושים הולכת ועולה.
# בשלב מסויים, לאחר קפיצה משמעותית ופיתאומית מאד, מתחילים להופיע מוכרים והתהליך מאט ונעצר. לאחר הסקוויז, יכולה להיות גם ירידה כאשר מוכרים הרוצים לנצל את רמת המחירים הגבוהה, מזרימים הצעים.
== מכירה בחסר בישראל ==
| |||