מלוח'יה – הבדלי גרסאות

אזכורים ראשונים למאכלים עשויים מלוכיה נאכלת נמצאים כבר בספר [[איוב]] תחת השם תָּפֵל עם ציון חוסר התוחלת באכילתה ללא תבלינים, שכן אז חסרה היא טעם: {{ציטוטון|הֲיֵאָכֵל תָּפֵל, מִבְּלִי-מֶלַח|איוב ו, ו}}, ואולי היא גם החָצִיר ממצרים שהתגעגעו אליו בני ישראל מעת שיצאו ממצרים {{ציטוטון|וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ, גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיֹּאמְרוּ... זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים.|[[במדבר]] י"א, ד-ה}}.

 

 

המלוח'יה מוזכרת ב[[סיפורי אלף לילה ולילה]] כדימוי לעגני למראה של אחת הדמויות, המושוות למלוח'יה ירודה באיכותה: {{ציטוטון|צהובה ומשורגת ורידים, כמלוח'יה הנמכרת בבאב אל-לוק (שכונה של מעמד הביניים בקהיר)|סיפור 43: האיש מתימן ושש שפחותיו}}.