ישראל חיים טביוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלון (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:UntitledfffffIsrael tebayev.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ישראל חיים טביוב]]
'''ישראל חיים טַבְיוֹב''' (ב[[כתיב]] [[יידיש|יידי]]: '''טאַוויאָוו'''; [[כ' בכסלו]] [[תרי"ח]],<ref>לפי "טאוויאוו, ה"ר ישראל חיים", בתוך: בן ציון אייזענשטאדט, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2900&pgnum=15 דורות האחרונים], ניו יורק, תרע"א-1911, עמ' 163.</ref>{{כ}} [[1858]] – [[כ"א בכסליו]] [[תרפ"א]], [[2 בדצמבר]] [[1920]]) היה [[סופר]], [[עיתונאי]], [[מתרגם]] ו[[מחנך]] ב[[תקופת התחייה]], מחברם של [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] בשפה ה[[עברית]].
 
שורה 5:
לפרנסתו עבד כ[[רואה חשבון]] של חברה מסחרית מקומית <ref>[[צבי קרניאל]], '''הפיליטון העברי''', אל"ף הוצאת ספרים, תל אביב, 1981, פרק רביעי</ref>.
 
כבר בנערותו החל לכתוב לעיתון "[[הלבנון]]". בשנת [[1889]] החל לפרסם [[פיליטון|פיליטונים]] בעיתון "[[המליץ]]", ואלו זכו לפופולריות רבה הפיליטון הראשון שפרסם היה "דוגמאות מספר המלים" בגליון 77 של המליץ לשנת 1889.{{הערה|[http://www.jnul.huji.ac.il/dl/newspapers/hameliz/html/hameliz-18890415.htm "דוגמאות מספר המלים"], עמוד ב', באתר [[עיתונות יהודית היסטורית]] (לצפייה יש להתקין תמיכה ב- java במחשב)}} בשנת [[1901]] ([[תרס"א]]) לקח חלק בפרסום השבועון "[[הדור]]" ב[[ורשה|וורשה]], ובין השנים [[1905]] ל-[[1908]] השתתף בהוצאת [[יומון]] בעברית בשם [[הזמן]] שיצא לאור ב[[וילנה|ווילנה]]. בין השנים [[1908]]–[[1910]] הוציא לאור עיתון לילדים בשפה העברית בשם "החבר"; תחילה היה זה עיתון יומי לילדים שיצא לאור בווילנה, אך עם הזמן הפך העיתון ל[[שבועון]] ועבר לצאת בעיר ריגה.
 
טביוב פרסם ספרים ומאמרים בתחומים שונים. מאמר שהכה הדים בזמנו היה "ספרותינו היפה ועתידותיה"<ref>פורסם בקובץ "פרדס", בעריכת רבניצקי, אודסה, תרנ"ב</ref> בו קרא להרחבת הלשון העברית, התאמתה והפיכתה לשפה נמלצת פחות לפני כתיבת ספרות יפה. ספרו המפורסם ביותר הוא [http://www.benyehuda.org/tavyov/meshalim.html '''אוצר המשלים והפתגמים'''], שבו ליקט כשלושת אלפים [[פתגם|פתגמים]] ב[[שפה|שפות]] ה[[עברית]] וה[[ארמית]]. כל פתגם ו[[משל]] לוּוה בהסבר על מקורו והשתלשלותו לאורך השנים. הוא גם כינס [[אנתולוגיה]] על [[הספרות העברית]] מאז ימי [[גירוש ספרד|גלות ספרד]] ועד ימיו. כמו כן כתב ספרים רבים ל[[לימוד]] השפה העברית, אשר זכו לפופולריות רבה.