לאון פוליאקוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 6:
בשנת 1942 יצר עמו קשר הרב [[שניאור זלמן שניאורסון]] מ"התאחדות יהודים שומרי מצוות" (Association des Israélites pratiquants), וביקש ממנו לשמש כמזכירו. יחד עם בן דודו של זלמן, [[יצחק שניאורסון]], ייסד את "המרכז לתיעוד יהודי בן זמננו" (CDJC), שאסף מסמכים ועדויות על רדיפת היהודים בצרפת. ראיות אלו סייעו רבות לאחר ניצחון בעלות הברית, כאשר פוליאקוב שימש כמשקיף משפטי ב[[משפטי נירנברג]], שם עבד כיועץ ומתורגמן לצד [[אדגר פור]], ראש המשלחת הצרפתית.
 
ארבע שנים לאחר שקיבל [[אזרחות]] צרפתית בשנת 1947, ולאחר חמש שנות נבירה בארכיונים גרמניים ואיסוף אינספור עדויות, פרסם פוליאקוב את מחקרו הגדול הראשון על האנטישמיות ועל השרשים הההיסטוריים והאינטלקטואליים שהניעו את השמדת היהודים בשואה, תחת הכותרת "מחזור השנאה" (Bréviaires De La Haine (מחזור השנאה). היה זה התיאור המקיף הראשון שהופיע על השואה.{{הערה|1=דן מכמן, [http://docs.google.com/viewer?a=v&q=cache:zT1WULy47MQJ:www1.yadvashem.org.il/odot_pdf/Microsoft%2520Word%2520-%25205152.pdf+%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%A7%D7%95%D7%91+%22%D7%AA%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%A9%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA%22&hl=en&pid=bl&srcid=ADGEESjEBlUYgyndfXKqdIrR-K6MVngMXTNP9nA-ttDqEmzBCzUySFS-qXJNWkH0LhGgE6zP85FkxzCG7_umwsUNp4bQNgBWyiII9yl_qD-cjhoBLJihPv_FSClUoGx4iNB73XVdCyfa&sig=AHIEtbQ2wm8dkPQX5LqYvogwOFo4SlO9Gg ‫נושא אחד, קולות אחדים: לשון ותרבות בחקר השואה‬], באתר יד ושם}} בספר הופיעה הקדמה של ה[[סופר]] [[פרנסואה מוריאק]], בו נכתב בין היתר:
 
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ייתכן שהדחף הראשון שלכם יהיה לסגור את 'מחזור השנאה' הזה בחרדה: למה האדם מסוגל, עד היכן הוא יכול להגיע בבהמיותו. אולם אל לכם לגדף את החיות: הן הורגות רק כדי לאכול. הדור שלנו היה עד לטבח העצום, המאורגן והמחושב ביותר: טבח אדמיניסטרטיבי, מדעי, מודע, מהסוג שגרמנים יכולים לבצע}}
היה זה התיאור המקיף הראשון שהופיע על השואה. ה[[פילוסופית]] [[חנה ארנדט]] ציינה עם צאת הספר לאור כי "כל מי שרוצה לדעת 'מה באמת קרה' ו'איך', לא יוכל להימנע מלקרוא ספר זה, ואולי עדיף שיתחיל ממנו". גם הפילוסופים [[ז'אק מאריטן]] ו[[רמון ארון]], עיצבו מושגים רבים בהגותם על סמך עיון קפדני בחיבורו של פוליאקוב. הספר עודכן במהדורות הבאות באופן שוטף על ידי המחבר עד שנת 1993. פוליאקוב היה גם ההיסטוריון הראשון שמתח ביקורת על שתיקת ה[[וותיקן]] וה[[אפיפיור]] [[פיוס השנים עשר]] מול פשעי הנאצים בתקופת השואה.
 
ארבעת הכרכים שפרסם על ההיסטוריה של האנטישמיות מהעת העתיקה עד [[המאה ה-20]] המאה נחשבים כיום כספר יסוד במחקר האנטישמיות. בספרו "המיתוס הארי" בוחן פוליאקוב תוך סקירת היבטים מה[[אנתרופולוגיה]], ה[[פילוסופיה]], ה[[פסיכואנליזה]], ה[[דת]] וה[[בלשנות]], את מיתוס העליונות הארית שנוצר בהדרגה מאז ימי קדם, וכיצד הפך לבסוף במאות ה-19 ו-20 להיות חלק בלתי נפרד מהמחשבה המערבית. בספרו "הטלאי הצהוב", ערך פוליאקוב מחקר על המניעים הערכיים והתרבותיים של הצרפתים חסידי אומות העולם, שנשאו עליהם את הטלאי הצהוב כאות הזדהות. כמנהל המחקר ב-CNRS ערך מחקרים על מקורות הגזענות ורדיפת מיעוטים, מקורותיהם והצורות שהם יכולים לקבל.