יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח) – הבדלי גרסאות

'''יחיעם ויץ''' ([[18 בספטמבר]] [[1918]] - [[17 ביוני]] [[1946]]), היה מפקד ב[[פלמ"ח]] אשר נפל בפעולת [[פיצוץ גשר א-זיב]] ב[[ליל הגשרים]].

 

יחיעם ויץ נולד בשנת [[1918]] ב[[יבנאל]] למשפחה נודעת בתנועת ה[[התיישבות]]. אביו היה [[יוסף ויץ]], מראשי [[קרן קיימת לישראל|הקק"ל]] ומהפעילים המרכזיים בהתיישבות וברכישת קרקעות ב[[ארץ ישראל|ארץ]] בתקופת [[היישוב]] ובשנותיה הראשונות של [[מדינת ישראל|המדינה]]. אמו הייתה רוחמה לבית אלטשולר, ממייסדי [[רחובות]]. אחיו היה פרופסור [[רענן ויץ]], מראשי תנועת ההתיישבות ויו"ר המחלקה להתיישבות ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]].

כשהתבשר אביו, כמה חודשים לאחר הצהרת בלפור , על לידת בנו השלישי בהיותו בסג'רה פרץ בתרועה "יחי-עם" וכך קראו הוא ואשתו לבנם ומכאן והלאה היה השם "יחיעם" לשם ישראלי נפוץ.

 

יחיעם ויץ גדל בשכונת [[בית הכרם]] ב[[ירושלים]] שאביו נמנה עם מקימיה, למד ב[[הגימנסיה העברית רחביה|גימנסיה העברית ברחביה]] ונסע ל[[לונדון]] ללמוד [[כימיה]] ו[[בוטניקה]]. היה חבר הפלמ"ח מראשיתו ומראשוני המדריכים הפלוגתיים בו. ב[[ליל הגשרים]] שהיה בלילה שבין 16 ו-[[17 ביוני]] [[1946]], הצטרף ויץ ל[[פיצוץ גשר א-זיב|פעולת גשר כזיב]], כמשקיף מטעם מטה הפלמ"ח. בעת ההסתערות נפצע פצעי מוות מכדור בחזהו. דבריו האחרונים היו: "המשיכו, בי לא כדאי לטפל יותר. מסרו שלום למשפחתי ולחברים". הלווייתו החלה ב[[חיפה]], משם הועבר ארונו לירושלים והובא לקבורות ב[[בית הקברות בהר הזיתים]], במעמד אלפי מלווים ובהם ראשי היישוב היהודי. ויץ הותיר אחריו אלמנה, הזמרת [[רמה סמסונוב]]. מכתביו קובצו בספר "מכתבי יחיעם ויץ".