דאורייתא ודרבנן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ראו גם: ביטלתי את הערך
שורה 1:
ב[[הלכה]] ה[[יהדות|יהודית]], קיימת הבחנה בין הוראות הלכתיות בעלות תוקף '''דאורייתא''' (או: "מדאורייתא") לבין אלוכאלו שתוקפן '''דרבנן''' (או: "מדרבנן"). ההלכות מדאורייתא הן אלו שנחשבות לחלק ממערכת החוקים שניתנו על ידי [[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] ל[[משה]], לעומת ההלכות מדרבנן שנחשבות לחוקים ש[[חכמים]] הוסיפו על גבי מערכת ההלכות דאורייתא ("[[תקנות חכמים]]"). להבחנה זו יש משמעויות מעשיות ב[[פסיקת הלכה|פסיקת ההלכה]].
 
"דאורייתא" ו"דרבנן" הם מונחים ב[[ארמית]] שמשמעותם "של ה[[תורה]]" ו"של רבותינו" בהתאמה. כינויים נוספים הם "דבר תורה" או "דברי תורה" לעומת "דברי סופרים" או "דברי חכמים". בנוסף, המונח [[מצווה]] משמש בדרך כלל דווקא להוראות דאורייתא, ואילו הוראות דרבנן נקראות "[[תקנת חכמים]]" או "[[גזירת חכמים]]" (גם בקיצור: "תקנה" או "גזירה" בסתם). בשיח ההלכתי מקובל להתייחס ל"דין/איסור/חיוב דאורייתא" לעומת "דין/איסור/חיוב דרבנן".
 
הבסיס להוראות דאורייתא הן [[תרי"ג מצוות|תרי"ג המצוות]], כלומר, מערכת [[החוק המקראי]] לפי פרשנות ה[[תורה שבעל פה]]. מעבר להוראות המפורשות במקרא, ישנם פרטי הלכה רבים שנובעים מפרשנות התורה על ידי [[מידות שהתורה נדרשת בהן]] – מערכת כלליים טקסטואליים [[מדרש]]יים ששימשו את [[חז"ל]] להסקת מסקנות הלכתיות מהטקסט המקראי – וגם להם תוקף דאורייתא. מלבד זאת, יש הוראות בודדות שנחשבות בעלות תוקף דאורייתא למרות שלא ניתן להם מקור במקרא, והן נקראות [[הלכה למשה מסיני]].