מעלה עשו ביוחסין – הבדלי גרסאות

'''מעלה עשו ביוחסין''' הוא דין האומר כי [[חכמים]] החמירו ביחוסב[[ייחוס]] [[כוהנים]], וכדי לשמור על יחוס נקי הם חששו אפילו בספיקות וחששות שאין להחמיר בהם באופן רגיל.

דין כזה מובא ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|יג|א}}.}} אודות אשה פנויה שהסתתרה ונתייחדה, אותה אוסר [[רבי יהושע]] לכוהן{{הערה|לפי שיטת [[זעירי]], שמחלוקת ר"ג ורבי יהושע, היא אפילו ב[[יחוד]].}}. מקשה הגמראה[[גמרא]]: הרי אין אוסרין על היחוד? ומתרצת הגמרא: מעלה עשו ביחוסין. ב[[תוספות ישנים]] מסביר את הגמרא באופן אחר, שמדובר כאשר היא אומרת "נבעלתי", ובמקום כזה היה לנו לאוסרה מחמת ספק, אלא שיש [[מיגו]] שהייתה יכולה לומר לא נבעלתי, ועל כך התקנה של "מעלה עשו ביוחסין".

באותה סוגיא, מובא אודות [[אלמנת עיסה]] (אשה שיש בה [[ספק (הלכה)|ספק]] [[פסול חיתון|פסול]] [[חלל (יהדות)|חללות]], המונע ממנה להנשא לכוהן) שעל כך העידו [[רבי יהושע]] ורבי [[יהודה בן בתירא]] כי היא כשרה להנשא לכהונה, אבל זאת היא אם הפסול שקיים הוא רק חללות, אבל לא פסול אחר - כמו [[ממזר]], [[נתין]], או [[עבד]]ות.

כאשר [[נשיא ישראל]], [[רבן גמליאל]] שמע את העדות מפיהם של רבי יהושע ורבי יהודה בן בתירא, הוא הגיב כי אין לקבל [[קולא]] זו:

הגמרא מסבירה, כי רבן גמליאל מחמיר כאשר מדובר ב[[טענת שמא]] - כמו בנידון באותה אלמנת עיסה, שאינה יודעת אם היא כשרה להנשא לכהונה או פסולה, ומקיל ב[[טענת ברי]] - כמו באשה הטוענת שהיא וודאי כשרה, ואילו רבי יהושע מחמיר בפסק אחד - בנערהב[[נערה (הלכה)|נערה]], ומקיל בשתי ספיקות - באלמנת עיסה.