מוריס גמלן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: כישלון; |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 34:
ראש ממשלת בריטניה, [[וינסטון צ'רצ'יל]] הגיע לפריז ב-[[16 במאי]], ומייד הבין את חומרת המצב. בפגישה עם גמלאן שאל אותו, "Où est la masse de manoeuvre?", היכן העתודה האסטרטגית, זו שאמורה הייתה להתקיף את הכוחות הגרמנים המתקדמים בהתקפת נגד, נוסח הקרב על המארן שהציל את פריז במלחמת העולם הראשונה. גמלאן ענה במילה אחת - "Aucune", אין. צ'רצ'יל בזכרונותיו העיד כי זה היה בין הרגעים המפתיעים והמהממים בחייו. תקופת חיים שלמה של אמונה בחשיבה הצבאית של המטה הכללי הצרפתי התנפצה. כאשר המשיך ושאל את גמלאן כיצד בכוונת הצבא להתקיף את הגרמנים ולסתום את הפירצה בחזית, נענה "נחיתות מספרית, נחיתות בציוד, נחיתות בשיטה".
בד בבד פעלו הכוחות הפוליטיים כנגדו של גמלאן. הזירה הפוליטית הצרפתית נחלקה בין ה"נחושים", בהנהגת ראש הממשלה [[פול ריינו]] ואישים כ[[ז'ורז'
המעשה הראשון שאותו עשה וייגאן כמפקד עליון היה ביטולה של "הנחיה מס' 12" שהוציא גמלאן, שהייתה למעשה פקודת מבצע למתקפת נגד שמטרתה לנתק את עורפם של טורי השריון הגרמנים השועטים מערבה אל הים. במשך יומיים למד את המצב, בעוד שצבאותיו נסוגים בקצב של עשרות קילומטרים ליום, ומתקפת הנגד אותה תכנן גמלאן, במידה והייתה ריאלית מלכתחילה, מאבדת את הסיכוי המועט שהיה לה. בואו של וייגאן לא שיפר את מצב הדברים, וההמשך היה בלתי נמנע. כיתורם הסופי של הכוחות בבלגיה, פינוי כוח המשלוח הבריטי, וחלק מהצבא הצרפתי ב[[דנקירק]], פנייתם דרומה של הגרמנים, כיבוש פריז, וכניעת צרפת.
| |||