מיכאל אליניקוב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ מיכאל אליניקוב הועבר למיכאל אלייניקוב: הכתיב הנפוץ יותר, ובהתאם להגייה
תוספות
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''מיכאל אליניקובאָלֶיְינִיקוֹב''' ('''Алейников''';{{כ}} [[23 באפריל]] [[1880]] – [[17 באוגוסט]] [[1938]]), פעיל ציוני,היה [[עורך דין]], [[סוחר]] ותעשייןו[[תעשיין]] ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ובהמשך ב[[חיפה]], חבר הוועד המרכזי של ציוני רוסיה וחבר [[הוועד הפועל הציוני|הוועד הפועל הציוני הגדול]].
 
אליניקובאלייניקוב נולד ב[[סמולנסק]], שב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] למשפחה לא -ציונית. למד [[משפטים]] באוניברסיטת ב[[חרקובאוניברסיטת חארקוב]], ובעת לימודיו נתוודע לתנועהל{{ה|תנועה הציונית}}. לאחר לימודיו השתלב בתעשיית הנפטה[[נפט]] ב[[באקו]].
 
מאוחר יותר עבר אליניקובאלייניקוב לעיר ל[[אודסה]], שגםוגם בה עסק במסחר בנפט, והשתלב בעשייה הציונית בעיר. הוא יסד,ייסד עם [[זאב ז'בוטינסקי]] ו[[שלמה זלצמן]] את הוצאת [[הוצאת קדימה|"קדימה"]] (בהמשך "ווסטוק", 'מזרח'), אשר הוציאה עשרות ספרים ששיקפו את הרעיון הלאומי ביצירות של גדולי הציונות והופצו ברחבי רוסיה.
 
לאחר מכן עבר ל[[פטרבורג]], שם נלחם להגנת זכויותיהם של [[יהדות רוסיה|יהודי רוסיה]] ולהרחבתן, והמשיך בפעילותו ציונית. ב-[[1913]] היה חבר המרכז הציוני ברוסיה.והיה כן היה חבר מערכת "ראזסוויט",העיתון עיתון יהודיהיהודי בשפה הרוסיתה[[רוסית]] "[[ראזסוויט]]".
 
ב-[[1917]] נבחר לאספת הנבחרים הזמנית ברוסיה. ועדעד 1919 היה יו"ר מרכז הקהילות היהודיות ברוסיה.
 
ב-[[1919]] נמלט מרוסיה, לאחרמאימת שנדרשה[[בולשביקים]]. על ידי הבולשביקים, והיההיה חבר הוועד הפועל הציוני עד [[1921]]. מאז ועד [[1924]] היה ממלא מקום המזכיר הכללי של [[ועד המשלחות היהודיות]] בפאריסב[[פריז]], ואחר כך כיהן כמנהל המועצה הכלכלית של [[ההסתדרות הציונית]] ב[[לונדון]].
 
ב-[[1926]] [[העלייה הרביעית|עלה]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], והשתקע בחיפה.
 
בשנים [[1928]]-[[1933]] היה יו"ר ומנהל [[חברת הכשרת מפרץ חיפה]], שהייתה התאחדותן של שלוש חברות ([[משק (חברה)|משק]], [[קהילת ציון אמריקאית]] ו[[קדם (חברה)|קדם]]) ביוזמתו של [[יוסף לוי]], אשר הוקמה על מנת לרכוש את אדמות [[מפרץ חיפה]].
 
גולת הכותרת של פעילותו הציבורית הייתה יו"רות ועד [[הדר הכרמל]], שבמסגרתו פעל רבות לקידומה של השכונה העברית הראשונה בעיר. במקביל לעסקיו שימש גם כחבר הוועד המנהל של [[הטכניון]].
 
ב-[[1934]] היה בין מקימיו של בית החרושת ליציקה וחרושת קרמינר (לימים [[וולקן (מפעל)|וולקן]]) במפרץ חיפה.
 
ב-[[1937]] קיבל חברות ב[[מסדר האימפריה הבריטית]] מאת [[ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת|מלך בריטניה]] בשל פעילותו הציבורית לטובת הכלל.
 
נפטר ב[[שאמוני]] ב[[צרפת]] והובא לקבורה בחיפה.
 
[[שמות רחובות בישראל|על שמו רחוב בחיפה]]. {{הערה|לפנים נקרא הרחוב "התבור", ובטקס הסרת הלוט אמר [[דוד הכהן]] שהעירייה אמנם מתנגדת להחלפת שמות רחובות שמקובלים על הציבור, אך לא יכלה להתנגד במקרה של אליניקובאלייניקוב, ששמו קשור להתפתחות חיפה.}}
 
==קישורים חיצוניים==
* {{תדהר|8|3138|מיכאל אליניקוב}}
* [[אמציה פלד]], [http://haifa-streets.net/index.php?search_type=letter&letter=%D7%9E&page=28 רחוב מיכאל במדריך רחובות חיפה], [[אמציה פלד]]
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
{{מיון רגיל:אליניקוב, מיכאל}}
 
[[קטגוריה: חיפה: אישים]]
[[קטגוריה:מו"לים יהודים]]
[[קטגוריה:יהודים רוסים]]
[[קטגוריה:פעילים פוליטיים]]
[[קטגוריה:ציונים ילידי המאה ה-19]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
[[קטגוריה:חברים במסדר האימפריה הבריטית]]
[[קטגוריה:תעשיינים ישראלים]]
 
{{אין בינוויקי|01:28, 2 במרץ 2011 (IST)}}