זיארה – הבדלי גרסאות

באסלאם הסוני (ולא רק בקרב הסלפים והוהאבים) נאסר להשוות את טקס העלייה לרגל למכה, לטקס הזיארה זאת כדי לא לפגוע בייחוד הדתי וקדושת הכעבה. מבחינה דתית, הטקס הייחודי אך ורק לכעבה, הוא טקס הטואף שבו על המאמין לבצע שבעה סיבובים סביב הכעבה. בכעבה, ניתן גם כן להקריב [[קורבן|קורבנות]] ולידור נדרים. בפועל, שני הטקסים האחרונים קיימים גם בטקס הזיארה, זאת משום אמונת אנשים רבים כי טקסים אלו, יכולים להוות תחליף החוסך זמן וכסף, בהשוואה לביצוע העלייה לרגל למכה. ביצוע טקסים אלו שלא במכה, פורש על ידי חכמי ההלכה הסונים כפגיעה ישירה באופי הדתי המיוחד לכעבה. לטענת חכמי ההלכה, האסלאם הינה [[דת]] [[מונותאיזם|מונותאיסטית]], והקרבת קורבנות לאנשי בשר ודם שהלכו לעולמם ונחשבים לקדושים, מקרבת את דת האסלאם לעידן ה[[פלורליזם]] ה[[פגאנים|אלילי]] שהיה נפוץ בקרב ה[[ערבים]] ב[[קדם אסלאם|תקופת הג'אהיליה]].

 

 

בפועל מסמל [[טקס]] הזיארה את האסלאם העממי (ולא זה הפורמלי, אשר עוצב על ידי הוגים וחכמי הלכה), של האנשים הפשוטים, שהתקשו להתמודד עם הפער גדול, בין חייהם הפשוטים לבין תפיסת ה[[אלוהים]] המונותיאסטית באסלאם, שנראית בלתי נתפסת להגיון האנושי, ורחוקה מהמציאות המוחשית והחומרית הקיימת. עבור מאמינים אלו, הזיארה יכולה לקרבם לאל באמצעות מתווך (דמות קדושה מוכרת), לו מקריבים קורבנות (קח ותן!), מאשר לפנות באופן ישיר לדמות הבלתי נתפסת (האל). על כן, דווקא בטקס הזיארה ניתן לראות את הפער הקיים בין האסלאם הפורמלי או הממסדי לבין האסלאם העממי, פער המתקיים גם בזמננו.