תל אביב הקטנה (מופע) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
הוספה
שורה 1:
'''תל אביב הקטנה''' מופע מוזיקלי בסגנון [[קברט|קברטי]] שעסק בשנותיה הראשונות של [[תל אביב]]. הוא כלל מערכונים קצרים מהווי החיים ב[[תל אביב הקטנה]] יחד עם שירים מקוריים.
 
המופע נכתב ובוים על ידי [[חיים חפר]] ו[[דן בן אמוץ]] בשנת [[1958]] לצורך הצגתו בתערוכת יובל לתל אביב. עקב קוצר הזמן שעמד לרשותם, חפר התאים שירים שכתב על הווי תל אביב הקטנה למנגינות זרות, בעיקר צרפתיות ואיטלקיות, בהם: "זה לא יחזור" (שבו נטען כי "עבר זמנה של תל אביב הקטנטנה"), "שני בנאים" (שיר הומוריסטי על הבנאים שבונים את תל אביב), "טיטינה" (שיר צרפתי במקור, שבוצע בין היתר על ידי [[צ'ארלי צ'אפלין]] ב"[[זמנים מודרניים]]" ואף בעברית בתיאטרון "[[המטאטא]]"<ref>הגרסה המקורית של השיר פורסמה בצרפתית בשנת 1917 בשם [http://www.paroles.net/chansons/22570.htm "טיטינה, אני מחפש אחר טיטינה"] (מלים: לואיס מובן ומרסל ברטל, לחן: [http://en.wikipedia.org/wiki/L%C3%A9o_Daniderff ליאו דנידרף]). השיר היגר לארצות הברית בשנת 1925 תחת השם [http://www.archive.org/download/BillyJones/BillyJones-Titina.mp3 "חייך, גם אם לבך נשבר"] ובוצע על ידי בילי ג'ונס בגרסה הומוריסטית, וגם זכה למספר גרסאות כיסוי מפי אמנים כ[[ג'ודי גרלנד]], [[נט קינג קול]] וליברצ'ה. גירסת הג'יבריש של צ'ארלי צ'פלין מהסרט [[זמנים מודרניים]] התפרסמה בשנת 1936. שנה לאחר הסרט, כתב [[נתן אלתרמן]] גרסה עברית לשיר לכבוד נשף פורים בתיאטרון "המטאטא", בה הוא ניסה לחקות את הג'יבריש של צ'פלין (זה פורים פורימטו, תיאטרו מטאטאטו, בחור אֶ-בחורתו, אלגרו נשיקתו). גרסה נוספת נכתבה על ידי חפר למופע זה תחת השם "טיטינה", בו הוא יצר דיאלוג משעשע בין אפרים החלוץ לטיטינה המפונקת שרוצה להגר חזרה לאירופה (טיטינה, הו טיטינה, מה רע בפלסטינה...).</ref> ), "טנגו אמא אדמה" ו"בחולות" (על חולותהחולות העירשהיוו שםמוקד נהגומשיכה ללכת להתבודד הזוגותלזוגות הצעירים). כמו כן צורפו שני שירים ידועים של [[נתן אלתרמן]] משנות הארבעים שבוצעו במקור ב[[המטאטא|מטאטא]] וב[[לי לה לו]]: "רינה" ו"בכרמי תימן" וכן שלושה שירים שכתב בן-אמוץ.
 
ההצגה, בכיכובם של [[יוסי בנאי]], [[יונה עטרי]] ו[[אבנר חזקיהו]] הועלתה לראשונה במתחם תערוכת 50 שנה לתל אביב ב[[גני התערוכה]] ולאחר מכן ברחבי הארץ. חיים חפר סיפר כי באמצע הופעת הבכורה ירד גשם והקהל, שסירב לעזוב, שם את השרפרפים על הראש, וכך הוא הבין שמדובר בשלאגר גדול. המופע הועלה בשנית בשנת [[1980]] בתיאטרון [[הבימה]] בהשתתפות [[מוני מושונוב]], [[מיקי קם]] ו[[משה בקר]] ושוב ב-[[1999]] עם [[יעל פוליאקוב]] ו[[דני שטג]].