קיבלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ תקלדה
שורה 4:
'''קיבלה''' ([[ערבית]]: <big>قبلة</big>, קִבְלַה) - כיוון תפילה ב[[אסלאם]]. הקיבלה היא הכיוון הפונה אל העיר [[מכה]], וביתר דיוק אל אבן ה[[כעבה]] אליו חייב המוסלמי לפנות בעת התפילה ([[צלאה]]). במוסדות דת ולימוד מוסלמיים, בקיר הקיבלה קבועה גומחת התפילה, ה[[מחראב|מִחראב]].
 
[[אבן אסחאק]], הביוגרף המובהק של [[מוחמד]] מביא מסורת לפיה בראשית ימי האסלאם, עוד בהיותו במכה, לפני שעבר ל[[מדינה (עיר)|מדינה]], הנהיג מוחמד קיבלה לכיוון [[ירושלים]] והוא החזיק במנהג זה במשך שנה וחצי. קודם להיג'רה (העזיבה לאל-מדינה), יכל היה לפנות גם לכיוון הכעבה וגם לכיוון ירושלים כיון שהיה דרום מזרחית לשני המקומות הקדושים. למרות שלאחר ההיג'רה כיוון התפילה היה לירושלים, כעבור זמן קצר החליט מוחמד שהכעבה משמעותית יותר עבור המוסלמים ושינה את כיוון התפילה (יש האומרים שעשה זאת בין היתר כדי לבדל את האומה החדשה ממנהגי היהודים). ירושלים נקראת באסלאם גם: "כיוון התפילה הראשון" ("אולא אל-קבלתיין" أولى القبلتين).
 
כיוון התפילה מצווה ב[[קוראן]] (עם תוספות בסוגריים לפי פרשנות [[אורי רובין]]):