|
#הפניה [[עמוד ראשי]]
{{חייל|
|שם=
|תמונה=[[תמונה:Hisdai.jpg|200px|יעקב חסדאי]]
|כיתוב=
|נולד=
|עלה לישראל=
|נפטר=
|נפל=
|כינוי=
|השתייכות=[[צבא הגנה לישראל]]
|תקופת שירות=[[1956]] - [[1978]]
|דרגה={{דרגה|אלוף משנה||+}}
|תפקידים צבאיים=מפקד גדוד 202 ב[[חטיבת הצנחנים]], מפקד [[בית הספר למ"כים]], חוקר ב[[ועדת אגרנט]]
|מלחמות וקרבות=[[פעולות התגמול]]{{ש}}{{דרגה|מלחמת ששת הימים||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}
|עיטורים={{דרגה|עיטור העוז||+}}
|תפקידים אזרחיים=חוקר ב[[ועדת אגרנט|וועדת אגרנט]], מרצה בחוג ל[[היסטוריה של עם ישראל]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]], [[עו"ד]], ראש [[אחריות - לב אחד ורוח חדשה|תנועת "לאור"]], חבר ב[[המכון לאסטרטגיה ציונית|מכון לאסטרטגיה ציונית]]
|הנצחה=
}}
'''יעקב חסדאי''', [[אלוף משנה]] ב[[צה"ל]], איש [[חינוך]], [[היסטוריון]] ו[[משפטן]] [[ישראל]]י. זכה ל[[עיטור העוז]].
==שירות צבאי==
שירת ב[[צה"ל]] בשנים [[1956]] - [[1978]], בעיקר ב[[חטיבת הצנחנים]], כ[[לוחם]] ועד לתפקיד [[מג"ד]] 202 בחטיבה, בהחליפו את [[צבי בר]]. במסגרת שירותו הצבאי, נטל חלק ב[[פעולות התגמול|פעולות תגמול]], במרדפים, ב[[מלחמת ששת הימים]], ב[[מלחמת ההתשה]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]].
במלחמת ששת הימים, פעלה חטיבת הצנחנים, בה שירת אז כ[[סמג"ד]] 202, במסגרת [[אוגדה]] תחת פיקודו של ה[[אלוף]] [[ישראל טל]], שנטלה חלק בכיבוש [[רצועת עזה]] וצפון [[סיני]]. חסדאי נפצע פעמיים בקרבות בהם השתתף גדודו בכיבוש מוצב אל-קובה, סמוך ל[[עזה]]. חסדאי קיבל על כך את [[צל"ש הרמטכ"ל]], שהומר לאחר קבלת חוק העיטורים ל[[עיטור העוז]] על חלקו ותפקודו כמפקד בקרבות אלה.
במהלך [[מלחמת יום הכיפורים]] פיקד כסא"ל על פלוגת [[צנחנים]] בקרב על העיר המצרית סואץ, המצויה בצד המערבי של התעלה. הכוח שבפיקודו נפגע בלחימה, ואף הוא נפצע<REF>יעקב חסדאי, מלחמת יום הכיפורים - מבט אחרי 30 שנה, בתוך הספר "מלחמת יום הכיפורים ולקחיה" בעריכת פנחס יחזקאל, עמ' 64.</REF>, והיה לכוד באחד המבנים משך שעות. גם לאחר חילוץ רוב הכוח נותר חסדאי במקום, והתפנה עם הפצועים רגלית, תחת חיפוי ארטילרי<REF>אליה שיר, הקרב על העיר סואץ במלחמת יום הכיפורים, http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forumId=433&a=24888&c=2950&sc=0&ssc=0 </REF>.
חסדאי הוזמן לשמש כחוקר ב[[ועדת אגרנט|וועדת אגרנט]], אחרי מלחמת יום הכפורים, שהתמנתה לחקור את אירועי מלחמה זו. בין האירועים אותם חקר נמנו קרבות בין 6 ל-8 באוקטובר בסיני, וקרב בין התאריך 6 ל-7 באוקטובר בגולן. ממצאי חקירותיו נזכרים לעתים קרובות בדו"ח הצבאי של הוועדה.
לאחר מלחמת יום הכפורים הקים את בית-הספר למ"כים, שאיגד בתוכו את גדודי ההדרכה שבאו מחטיבות ה[[חי"ר]] השונות ופיקד עליו. בית ספר זה הפך מאוחר יותר לבית הספר למקצועות חי"ר ([[חטיבת ביסלמ"ח]]).
==לאחר השירות בצה"ל==
לאחר שיחרורו מצה"ל, השלים את לימודיו ל[[תואר שלישי]] ב[[היסטוריה]] ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] ב[[ירושלים]], והוענק לו תואר [[דוקטור]] מטעמה, על מחקרו בתחום תולדות יהודי [[פולין]]. לאחר מכן, המשיך ללמד בה בחוג ל[[היסטוריה של עם ישראל]] במשך שש שנים. הוא אף הוסמך ל[[עורך דין]] לאחר שסיים לימודי [[משפטים]].
ב-1979 היה חסדאי ממקימי תנועת [[לאו"ר]] ([[ראשי תיבות]] של '''ל'''ב '''א'''חד '''ור'''וח חדשה), קבוצה רעיונית שביקשה לגבש תוכנית ליציאה מן המשבר שפקד את מדינת ישראל, אשר בא לידי ביטוי ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. בבחירות ל[[הכנסת השתים עשרה|כנסת השתים עשרה]] ב-[[1988]] התמודדה רשימה מטעם [[לאו"ר]], שבראשה חסדאי, אך לא עברה את [[אחוז החסימה]]. לקראת [[הבחירות לכנסת השמונה עשרה]] ב-[[2009]] נרשמה התנועה כ[[מפלגה]] בשם [[אחריות - לב אחד ורוח חדשה]], ורשימה מטעמה, אף הפעם בראשות חסדאי, התמודדה בבחירות ללא הצלחה.
יעקב חסדאי הגה וניהל את פרויקט חסדאי / מסלול עליית הנוער בצנחנים. במסגרת מסלול זה עברו בוגרי פנימיות עליות הנוער והאגודה לקידום החינוך גיבוש לצנחנים בעודם אזרחים ואשר נמשך כשבועיים ימים. במהלך תקופה זו עברו המועמדים מיונים שונים אשר כללו כללו מסעות, מורשת קרב וישראל ומבדקי קצונה. בוגרים אלו גויסו כקבוצה עם מחזורי אוגוסט, עברו שרשרת חיול מקוצרת והצטרפו לגיוסי מאי של 2 גדודי הצנחנים. מטרת הפרויקט הייתה לאפשר לחיילים בעלי מוטיבציה גבוהה לקצר את מסלול הכשרת על מנת להופכם למפקדים וקצינים אשר יחזרו לשרת בגדודים מהם צמחו. חסדאי השתתף באופן אישי במיון של כול אחד ואחד מן המועמדים ואף היה שותף ביחד עם הסוכנות היהודית במעקב אחר אותם בוגרים גם לאחר שיחרורם.
חסדאי חבר ב[[המכון לאסטרטגיה ציונית|מכון לאסטרטגיה ציונית]]. כיום הוא גר ב[[ירושלים]].
==משנתו החברתית==
משנתו החברתית עוסקת בעיקר בשאלות יסוד של חברה, [[מיהו יהודי|זהות יהודית]] ולאומית במדינת ישראל, וביחס ביניהם. הוא מזהה משבר הולך ומעמיק בחברה הישראלית, וקורא לחשבון נפש ולביקורת עצמית ללא מורא ('על סף היובל').
ספריו הראשונים, 'אמת בצל המלחמה' ו'בעט ברזל', הם מעין קבצים של הרצאות שנתן לחייליו, מכתבים וכתבים ראשונים שלו, עוד בעת שירותו בצה"ל. הם משקפים את דעתו ואת תפיסותיו בסוגיות הנוגעות לצבא,
כמו דמות הצבא וערכיו, וכן דרך החינוך הצבאית. רובם של כתביו הביקורתיים נעשו שנויים במחלוקת עם כתיבתם, ולא תמיד אושר לו לפרסם בפומבי את דעותיו. המאמר שפותח את הספר הראשון ('סדקים ביסודות'), מתחיל במכתב שכתב אל [[משה דיין]], [[שר הביטחון]] באותה עת, מיד לאחר שסיים את עבודתו במסגרת ועדת אגרנט, בו הוא מפרט מסקנות אישיות שלו ביחס למה שראה ולמד במהלך מלחמת יום הכיפורים ולאחריה. מכתב זה נמסר על ידי שר הביטחון לפרסום בקובץ פנימי של [[מערכות]], שיועד לקצונה הבכירה של צה"ל בלבד, באותה עת. מכתב נוסף, שעסק בלקחים מקצועיים מאותה מלחמה, לא הותר לפרסום. פרסומים אלה ואחרים הפכו אותו לאיש ריבו של הממסד הצבאי, דבר שכנראה גם לא תרם לקידומו הלאה בפיקוד הבכיר בצה"ל. המאמרים שברשימה החלקית שלהלן, שחלקם גם פורסם בשני ספרים אלה, עוסקים בסוגיות ובהיבטים שחסדאי מעלה, ומאפשרים לבחון אותם מזוויות לא שגרתיות.
חסדאי טוען במספר מקומות<REF>למשל במאמרו "מלחמת יום הכיפורים: הפתעה? ניצחון?", מערכות 275 (אוגוסט 1980) </REF> כי הכשל של מלחמת יום הכיפורים לא היה נקודתי כפי שהחברה הישראלית והמערכת הצבאית והפוליטית ביקשה לראותו. לדבריו, לא ניתן לתחמו לגבולות שאלת ההפתעה ואחריות [[אמ"ן]] לה, כפי שלא ניתן לפתור אותו בהדחת הקצינים שנתפסו שאחראים לכשל. במלחמה, לדידו, התגלתה בעיה רחבה הרבה יותר ביחס לחברה הישראלית, שבמובנים רבים טרם נפתרה.
==כתביו==
===ספרים===
* '''אמת בצל המלחמה''', זמורה, ביתן, מודן ([[תל אביב]]), [[תשל"ט]] ([[1978]]).
* '''בעט ברזל''', קבוצת לאו"ר ([[ירושלים]]), [[תשמ"ג]] ([[1983]]).
* '''על סף היובל''', [[הד ארצי]] ([[אור יהודה]]), [[תשנ"ח]] ([[1998]]).
====מאמרים (רשימה חלקית)====
* '''הקצונה בצה"ל - בין מיתוס למציאות''', מערכות 265 (ספטמבר 1978).
* '''עמוד והילחם!''', [[ידיעות אחרונות]], כ"ז טבת תשל"ט (26.1.79).
* '''הסכם השלום: חזון הנביאים או עסקת סוחרים?''', [[דבר השבוע]], כ"ו שבט תשל"ט (23.2.79).
* '''תשובה לקצין בכיר''', [[מעריב]], ג' אב תשל"ט (27.7.79).
* '''מלחמת יום הכיפורים: הפתעה? ניצחון?''', מערכות 275 (אוגוסט 1980); ידיעות אחרונות, ט' תשרי תשמ"א (19.9.80) <ref>תגובתו של משה דיין למאמר זה, שהיה אז שר הביטחון, פורסמה בידיעות אחרונות, י"ד תשרי תשמ"א (24.9.80), תחת הכותרת "הערות שוליים בעקבות מלחמת יום הכיפורים".</ref>
* '''העם והאמת''', ידיעות אחרונות, ז' חשון תשמ"א (17.10.80) <ref>באותו גיליון פורסמה גם תשובתו של משה דיין למאמר זה, תחת הכותרת "האמת על 'מי ניצח' - או מטרה להחליף את 'המימסד'".</ref>
* '''אל הקברנים''', מעריב, י"ב טבת תשמ"א (19.12.80).
* '''אל הבנים''', מעריב, י"ט טבת תשמ"א (26.12.80).
* '''חיים של אחריות ובחירה''', פורסם כחוברת, הוצאת [[קבוצת לאו"ר]], ניסן תשמ"ב.
* '''ביצועיסט ואידאולוג - הכהן והנביא של צה"ל''', מערכות 279-280 (מאי 1981).
* '''הגינות בדרך לכפר סאלד''', [[על המשמר]], ט"ז אדר א' תשמ"א (20.2.82).
* '''במלוא הקיטור - אחורה''', ידיעות אחרונות, ג' אדר תשמ"ב (26.2.82).
* '''ביירות - פסגה או תהום?''', ידיעות אחרונות, ג' אב תשמ"ב (23.7.82).
* '''המח"ט שפרש - מחאה מקצועית או ביקורת פוליטית?''', ידיעות אחרונות, ו' אב תשמ"ב (30.7.82).
==לקריאה נוספת ==
* צה"ל בחילו - אנציקלופדיה לצבא וביטחון, כרך 4 (צנחנים (חי"ר מוצנח)), רביבים וספריית מעריב, 1981.
==קישורים חיצוניים==
* {{עיטור העוז|28426}}
* [http://www.laor.org.il/ אתר תנועת לאור] - תנועה רעיונית שייסד [[יעקב חסדאי]]
* [http://www.zanhanim.org.il חטיבת הצנחנים - האתר הרשמי].
* [http://www.202.org.il אתר הצנחנים בעשור הראשון 1948 - 1958. הקמת הצנחנים, פעולות תגמול ומלחמת סיני].
* [http://www.ynet.co.il/headlines/1,7340,L-3534,00.html מאמרים במדור דעות ב-ynet].
* האתר הרשמי של [http://www.achrayut.org.il/ מפלגת אחריות - לב אחד ורוח חדשה] - שיעקב [[יעקב חסדאי]] עומד בראשה
== הערות שוליים ==
<references/>
{{מיון רגיל:חסדאי, יעקב}}
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:מעוטרי עיטור העוז]]
[[קטגוריה:פעילים פוליטיים ישראלים]]
| 