מרקלוס השני – הבדלי גרסאות

'''האפיפיור מרקלוס השני''' (ב[[לטינית]]: '''Marcellus II'''{{כ}}; [[6 במאי]] [[1501]] – [[1 במאי]] [[1555]]), נולד '''כמרקלו כרביני דאגלי ספאנוצ'י''', היה [[אפיפיור]] מה-[[5 באפריל]] 1555, אחרי האפיפיור [[יוליוס השלישי]]. לפני מינויו כאפיפיור הוא היה ה[[קרדינל]] של [[סנטה קרוס]]. הוא היה האפיפיור האחרון שלא החליף את שמו עם מינויו.

 

 

אחרי תקופת לימודים בסיינה, כרביני עבר לרומא להמשיך את לימודיו. ב 1534 הוא מונה כמזכיר לאפיפיור [[פאולוס השלישי]] ( [[1534]]–[[1549]]) ושירת כיועץ קרוב לאחיינו של האפיפיור, אלסנדרו פארנס. בהמשך מינה אותו פאולוס השלישי לבישוף של [[ניכאסטרו]], איטליה ב 1539. כרביני לא עבר את טקס ההסמכה כבישוף בפעם הזאת. ב 19 בדצמבר [[1539]], מינה אותו פאולוס השלישי לכומר-קרדינל של כנסיית "[[הצלב הקדוש בירושלים]]", ברומא. בעשור הבא כרביני נעשה האדמיניסטרטור מטעם הכנסייה של מחוזות הבישוף של [[רגיו]] ו[[גאביו]]. בכינוס [[המועצה של טראנט]] הוא נבחר לאחד משלושת נשיאי המועצה, ביחד עם הקרדינלים [[רגינלד פול]] ו[[גיוואני מריה קיוצ'י דל מונטה]] (לימים האפיפיור יוליוס השלישי). הוא המשיך לשרת בתפקיד הזה בשארית כהונתו של פאולוס השלישי, אז הוחלף על מנת לפייס את קיסר [[האימפריה הרומית הקדושה]] [[קארל החמישי]]. ב [[1548]] הוא מונה כספרן של ה[[ותיקן]].