קולנוע אוריון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ טיווח --> תיווך
אין תקציר עריכה
שורה 6:
בית הקולנוע שכן במבנה בצורת חצי חבית ("[[צריף ניסן]]") בעל קירות וגג קלי משקל שנשענו על [[קשת (מבנה)|קשת]]ות [[פלדה]] עבות. כתובת בית הקולנוע הייתה רחוב שמאי ארבע. כיום חלק מהמבנה שבו שכן קולנוע זה משמש את סניף [[מקדונלד'ס]] אוריון שב[[ירושלים]]. קולנוע אוריון מוזכר בשירים אחדים כגון "אם לא נגור ביחד" מאת [[שלמה ארצי]].
 
בית הקולנוע נבנה והיה בבעלות משפחת מזרחי ששלטה גם ב[[קולנוע אדיסון]]. בתקופת המנדט הבריטי קולנוע אוריון היה מבנה ענק בעל אולם אחד שנמשך מרחוב שמאי ועד לרחוב הלל המקביל לו. חלק מהנציביםמ[[הנציב העליון|הנציבים העליונים]] נהגו לצפות שם בסרטים ומשפחת מזרחי הייתה שומרת להם את היציע כולו. בעקבות הפיגוע ב[[קולנוע רקס]] שהיה בבעלות ערבית התקבלה התרעה על תוכנית לפיגוע נקמה בקולנוע אוריון. הניסיונות להגן על קולנוע אוריון מפני הפיגוע כשלו. אולם כאשר התרחש בו הפיגוע, לא נכח במקום איש והנזק למבנה היה מינימלי.
 
בית הקולנוע המשיך לפעול במתכונת בה הוא פעל בתקופת המנדט עד לשנות השבעים. עם מות אבי המשפחה, מ. י. מזרחי, חולק רכושו, כולל מתחם הקולנוע, בין בניו. חלקו של קולנוע אוריון הקרוב לרחוב הלל הופרד ממנו והפך לקולנוע עצמאי בשם "'''אורנע'''." אורנע עבר לבעלותו של משה (מוזי) מזרחי ונוהל עד סוף שנות השמונים בידי עזרא מזרחי. לעומת זאת, חלקו הארי של קולנוע אוריון עבר לבעלות שלום יעקב (סלי) מזרחי.