אברהם יצחק הכהן קוק – הבדלי גרסאות

לא היה אז רב
מ (שוחזר מעריכות של 46.116.94.79 (שיחה) לעריכה האחרונה של נרו יאיר)
(לא היה אז רב)
 
===תקופת זיימל ובויסק===
בשנת תרמ"ח ([[1888]]) נתמנה לרבה של העיירה זיימל שב[[ליטא]] - עיירה קטנה ובה קהילה מסורתית. שם למד קבלה כתלמיד-חבר עם אחד מגדולי מקובלי דורו, הרב [[שלמה אלישיב]], מחבר הספר הקבלי "לשם שבו ואחלמה". כעבור שנה נפטרה אשתו, והרב קוק נותר אלמן עם בתו הפעוטה בת השנה וחצי. לאחר כשנה במהלכה עסק בהגות וקבלה, נישא לרייזה רבקה, בתו של הרב [[צבי יהודה רבינוביץ תאומים]] (אחיו התאום של האדר"ת) שהייתה בת דודתה של אשתו הראשונה וגדלה בבית האדר"ת לאחר מות אביה. ממנה נולד בנו הרב [[צבי יהודה קוק]] בי"ד בניסן תרנ"א ([[1891]]). בשנת התרנ"א הוציא גם את ספרו "חבש פאר" הכולל חלק הלכתי וחלק מחשבתי, ובו הוא קורא להקפיד על הנחת ה[[תפילין]] במקומן הנכון. לאחר הוצאת הספר לאור, נדד הרב קוק זמן מה בין העיירות כדי להפיץ את ספרו. לאחר מכן, בשנת תרנ"ה ([[1895]]) נבחר כרבה של [[בויסק]], שהייתה עיר גדולה יותר ובה היה גם ציבור בעל נטייה מודרנית. לאחר מכן, החל משנת ה'[[תרס"א]], החל לפרסם את מאמרים הגותיים בביטאון הרבני "[[הפלס]]". בבויסק גם נולדה בתו השנייה בתיה-מרים בשנת ה'[[תרנ"ט]] ([[1899]]), שלימים נישאה לרב [[שלום נתן רענן]]. בתקופה זו עסק בכתיבת החיבורים [[עין איה]] (חלקו הגדול), [[מדבר שור]] ([[דרשנות|דרשות]] שנשא בתקופה זו), ו[[לנבוכי הדור]], חיבור הגותי על התמודדות היהדות עם זרמי מחשבה מודרניים. כתבים אלה יצאו לאור שנים רבות לאחר פטירת הרב קוק.
 
=== תקופת יפו ===
משתמש אלמוני