האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד – הבדלי גרסאות

בעבר, המקובל היה להתחתן עם קרובי משפחה, וזאת על פי מאמר חז"ל {{ציטוטון|הנושא את בת אחותו... עליו נאמר אז תקרא ואני אענה}}, וכנראה שאחוז גדול מאוד מהנישואין היו של קרובים. לפי הסבר הראשוניםה[[ראשונים]], המעלה בנישואין עם בת של [[אחות]] היא בכך, שה[[אהבה]] מאח לאחותו נמשכת באופן טבעי לבנותיה של האחות - האחייניות, ואהבה זו, תתוסף על האהבה הרגילה של האיש לאשה. למרות שכמובן, אדם גם אוהב את אחיו כאחותו, שיערו חז"ל כי האהבה של אח לאחותו גדולה יותר, ומסיבה זו העדיפו חז"ל את הנישואין עם בת של אחות על פני בת של [[אח]]. סיבה נוספת להעדפה של בת אחות על פני בת של אח קשורה למצוות ה[[יבום]], שכן במקרה שהבעל שנשא את בת אחיו ימות מת ללא בנים, לא יוכל אחיו לייבם את אשתו כנדרש על פי מצוות יבום, שהרי אשתו של האח היא גם [[בת]]ו, ומכיוון שהנישואין עם בת חמורים ביותר, התורה לא התירה [[גילוי עריות]] מפני מצוות יבום, ונמצאת מצוות יבום מתבטלת.