האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Eranb (שיחה | תרומות)
שורה 18:
בהתחשב בתופעה המתרחבת והולכת, תיקנו חז"ל תקנות מסוימות, שהתחשבו בתופעה זו. כך למשל תיקנו חז"ל שב[[גט]] ייכתב הזמן המדויק בו נכתב הגט, שכן חשו חז"ל, שגם במקרה בו תזנה האשה על בעלה ותבגוד בו, הוא עדיין יאהב אותה וירחם עליה אודות לקשר הדם שביניהם, ולכן הוא יכתוב לה גט ללא זמן, כדי שתוכל לטעון שהוא נכתב עוד לפני הזנות, ואינה חייבת [[ארבע מיתות בית דין|מיתת]] [[סקילה]], שכן היתה פנויה בשעת הזנות ואינה העונש המוטל עליה בסקילה{{הערה|{{בבלי|יבמות|לא|ב}}.}}.
 
לעומת זאת, ה[[הקראיםקראים]] ראו בכך עבירה של גילוי עריות. החוקר [[אליעזר שמשון רוזנטל]] משער שהתפיסה המקובלת, שלפיה [[רב (אמורא)|רב]] היה בן אחיו של ר' חייא '''וגם''' בן אחותו, מה שמצריך נישואי קרובים כאלה, נוצרה בין השאר בעקבות הפולמוס האנטי-קראי והרצון להוכיח שאפילו רב הוא תוצר של נישואין כאלה. לדעתו רב לא היה תוצאת נישואין כאלה, והפירוש במילים "בר אחיו דהוא בר אחתיה"{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|ה|א}}.}} פירושו "בן אחיו '''דהיינו''' בן אחותו".
 
גם כיום מקובלים נישואי קרובים, בעיקר במשפחות האדמור"ים החסידיים.