התקף ניתוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Spike-waves.png|שמאל|ממוזער|250px|התפרקויות זיזים וגלים אצל ילד בזמן התקף ניתוק]]
'''התקפי ניתוק''' (נקראים גם '''פטיט מל''', מ[[צרפתית]]: petit mal) מאופיינים על ידי איבוד קצר ומיידי של ה[[הכרה]]. האדם מפסיק, באופן פתאומי וללא אזהרה מוקדמת ([[אאורה]]) לזוז, כאילו היה מאובן כשהוא בוהה קדימה. הבעות פניו אין משתנות. הוא לא מגיב לגירויים חיצוניים. בזמן ההתקף החולה אינו מגיב לשאלות, דיבורו נפסק. אחרי כמה שניות הפעילות המוחית הנורמלית חוזרת. הוא אינו זוכר את שקרה לו בזמן ההתקף.
התקפי ניתוק הם סוג אחד מכמה סוגי [[התקף אפילפטי|התקפים אפילפטיים]]. התקפים אלה נקראים, לפעמים, התקפי פטיט מל (מהמילה הצרפתית "מחלה קטנה", מונח שקיים מאז סוף המאה ה-18. {{כ}}<ref>{{cite journal |url=http://www3.interscience.wiley.com/journal/119712622/abstract |title=Reflections on the Concept of Petit Mal |last=Daly |first=D. D. |year=1968 |journal=Epilepsia |publisher=Elsevier Publishing Company, Amsterdam |volume=9 |issue=3 |pages=175–178 |doi=10.1111/j.1528-1157.1968.tb04618.x |accessdate=2008-10-03 |pmid=4975023}}</ref>).
בהתקפי ניתוק יש פעילות לא נורמלית ב[[מוח]] בלי ההתכווצויות החיצוניות המשויכות להתקפי גרנד מל – [[התקף טוני-קלוני]]. ההתקפים נמשכים כמה שניות או אפילו עשיריות שניה. אלה החווים התקפי ניתוק נעים, לעתים, ממקום אחד למשנהו בלי מטרה.
 
==סוגים==
התקפי ניתוק יכולים להתרחש בכמה סוגים של [[אפילפסיה]]. התקפים אלה מאופיינים, לעתים קרובות, על ידי גיל ההתחלה, למשל, התקפי ניתוק של [[ילדים]] היא סוג אפילפסיה המתחילה אצל ילדים בין הגילאים 2 עד 12. התקפי ניתוק יכולים להימשך גם ל[[גיל ההתבגרות]] או אפילו ל[[בגרות]]. יש אנשים המאובחנים באפילפסית ניתוק של גיל הנעורים גם בשנות העשרה שלהם. נתנו לאפילפסית ניתוק גם את המונח פיקנולפסי (Pyknolepsy) (מהמילה ה[[יוונית]] πυκνο – צפוף, דחוס. השתמשו במונח זה רבות בתחילת המאה העשרים בפסיכיאטריה הגרמנית.<ref>{{cite journal |last=Sauer |first=H. |publication-date=1916 |title=Uber gehaufte kleine Anfalle by Kindern (pyknolepsie) |journal=Mschr Psychiatr Neurol |volume=40 |pages=276–300}}</ref>.
 
אפילפסיה היא הגורם השכיח ביותר של התקפים חוזרים ונשנים, כאשר התקפים הם אירועים יחידים שקורים שוב בתדירות אקראית, לכאורה. התקפים יחידים יכולים להיגרם ממכה בראש, חום ([[התקף חום|התקפי חום]], תגובות לתרופות, [[גידול|גידולים]] או כסימפטום למחלה אחרת, בין שאר הסיבות.
שורה 21:
==תרופות==
משתמשים בתרופות נוגדות פרכוסים מסוימות על מנת למזער את מספר ההתקפים. נראה שהתקפי ניתוק מגיבים טוב ל[[סודיום ולפוראט]] ([[דפלפט]] '''ethosuximide ('''Emedide''', '''Zarontin) ו[[למוטריג'ין]] ([[למיקטל]]. לכל אחת מתרופות אלה יש [[תופעות לוואי]] אפשריות, כמה מהן עלולות להיות קשות. דבר זה מחייב את החולה או האפוטרופוס שלו להבין מה התרופה שנרשמה עושה ומה תוצאותיה.
למרות שאתוסוקסימיד הוא, לעתים קרובות, יעיל בטיפול בהתקפי ניתוק הרי ש[[ולפוראט]] ([[דפלפט]] הוא הרבה יותר יעיל בטיפול בהתקפי [[טוני-קלוני]] ולכן הוא יכול להיות בחירה טובה יותר עבור אלה שיש להם שני סוגי ההתקפים. <ref name="isbn1-4051-0432-5">{{cite book |author=Scott Kahan; Jon Brillman |title=In A Page Neurology |publisher=Lippincott Williams & Wilkins |location=Hagerstwon, MD |year=2005 |pages=47 |isbn=1-4051-0432-5 |oclc= |doi= |accessdate=}}</ref>.
[[קלונזפאם]] ([[קלונקס]], [[ריווטריל]] יעיל לטווח קצר אך אינו מומלץ, בדרך כלל, לטיפול בהתקפי ניתוק בשל המהירות בה מפתחים אליו עמידות ובשל השכיחות הגבוהה של תופעות לוואי. <ref>{{cite journal |author=Dreifuss FE |title=Treatment of the nonconvulsive epilepsies |journal=Epilepsia |volume=24 Suppl 1 |issue= |pages=S45–54 |year=1983 |pmid=6413201 |doi= |url=}}</ref>.
 
==לקריאה נוספת==