יששכר יואל – הבדלי גרסאות

ד"ר '''יששכר יואל''' (Joel; [[ב' באייר]] [[תר"ס]], [[30 באפריל]] [[1900]] [[המבורג]], [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] – כו'[[כ"ו בניסן]] [[תשל"ז]] [[14 באפריל]], [[1977]], [[ירושלים]]) היה [[ספרן]] ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]] של ישראל). עבד ב[[בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי]] במשך 42 שנים.

יששכר יואל נולד בעיר [[המבורג]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]. את חינוכו קיבל ד"ר יואל בעיר הולדתו, – בתחילה בתלמודב[[תלמוד תורה]] ואחרי כן בריאלגימנזיוםב[[גימנסיה]] הריאלית ע"ש [[היינריך הרץ]]. לימודיו הגבוהים היו באוניברסיטאות [[אוניברסיטת פרנקפורט|פרנקפורט]], [[אוניברסיטת מינכן|מינכן]] ו[[אוניברסיטת המבורג|המבורג]]. הוא למד [[שפות שמיות]], כש[[ערבית]] הייתה המקצוע הראשי בושבו התרכז. ב- [[1923]] קיבל את תואר הדוקטור[[דוקטור]]. נושא הדיסרטציהה[[דיסרטציה]] אותה כתבשכתב היה: מבוא לביקורת [[היסטוריה|היסטורית]] [[פילולוגיה|פילולוגית]] של [[תרגום התורה]] הערביה[[ערבית|ערבי]] לרב [[סעדיה גאון]]. לאחר מכן למד בכמה [[ישיבה|ישיבות]] בסלובקיהבאזור [[סלובקיה]] ובהמבורג. אחרי [[סמיכה לרבנות|הסמכתו לרבנות]] ב- [[1924]] [[העלייה הרביעית|עלה]] ארצהל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]]. אחרי עלייתו עסק בהוראה ב[[בית הספר תחכמוני (ירושלים)|בית הספר תחכמוני]] ובשנת [[1926]] קיבל משרה במכון למדעי המזרח ב[[{{ה|אוניברסיטה העברית]] בירושלים}}.

ב[[1927]] הוזמן על ידי [[הוגו ברגמן]], מנהל בית הספרים הלאומי, לעבוד בבית הספרים כממלא מקום של [[דוד צבי בנעט]] ובאותה שנה התמנה למנהל מחלקת היהדות במקומו של [[גרשם שלום]] שהתמנה למרצה באוניברסיטה.

ברוב שנות עבודתו בספרייה היה סגן המנהל. ב- [[1947]] וב-[[1968]] היה מנהל זמני אחרי ש[[גוטהולד וייל]] פרש, ומאוחר יותר כש[[קורט וורמן]] פרש. בכל פעם עד שנמצא מנהל אחר. הוא התנה את מינוייו, בשתי הפעמים, שהםבכך יהיושיהיו זמניים, משום שהעדיף להתרכז בנושאים הספרניים ולא הניהוליים.

הואיואל בנה את שיטת העמדת הספרים על המדף באולם קריאה יהדות, שיטה הקיימת עד היום. בעבודתו במחלקת היהדות גם הרחיב והתאים לצרכים המשתנים את שיטת מיון ספרי היהדות שפיתח [[גרשם שלום]] – שיטת שלום. כמו כן התאים את [[שיטת דיואי]] לצרכי הספריות הציבוריות בארץ.

הוא ערך את הביבליוגרפיה הלאומית "קרית ספר", הכנת הביבליוגרפיהה[[ביבליוגרפיה]] בנושאי יהדות בכתב העת ועוד. בנוסף לרישום הפריטים הביבליוגרפיים שהגיעו לספרייה כלל כתב העת גם מאמרים מחקריים של מיטב חוקרי היהדות בארץ. הוא יואל גם היה עורך המאמרים. כמו כן היה אחראי על פיתוח אוסף [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] בספרייה. ב- [[1969]] ייסד את כתב העת [[רמב"י]], אותושאותו ערך עד מותו. היה זה אחד משיאי פעילותו כספרן.

מאז [[1956]], כשנפתח בית הספר לספרנות באוניברסיטה העברית, עדועד אמצע [[שנות השבעים]] לימד יואל בבית הספר. המקצועות אותם לימדשלימד היו: מיון יהודי, מבוא לתולדות [[ספרות יהודים|הספרות היהודית]] וקריאה בכתבי יד.

* '''כתבי-היד העבריים הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלם''' (יחד עם גרשם שלום), תר"ץ.

* '''סדור רב סעדיה גאון'''. יוצא לאור על ידי [[ישראל דודזון]], [[שמחה אסף]], יששכר יואל. ירושלים : [[מקיצי נרדמים]], תש"א.

* '''תקציר המיון העשרוני''' מאת [[מלויל דיואי]]. מותאם לצרכי המיון בישראל ; ערך וצרף [[אינדקס|מפתח]]: יששכר יואל. תל אביב : מרכז לתרבות ולחינוך - המדור לספריות, תשי"ד.