ישראלית שפה יפה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 22:
 
==ביקורת על הספר==
ספרו של צוקרמן '''ישראלית שפה יפה''' היווה מוקד ויכוח חדש בזירת הבלשנים גרםוגרם לדיונים ציבוריים סוערים:
 
"הספר הזה קורא לדיון מעמיק." (נועם אורדן, הארץ, 24.12.08) '''לעומת''' "'עשר שקל' הוא קשקוש בתחת." (יוסי שריד, הארץ, 28.12.08)
שורה 88:
{{ציטוט|תוכן="יצחק לאור חד העין כתב ש"פרקי הספר הראשונים מיותרים" ואז הוא טען שתי טענות גדולות המעידות על מעידה אחת קטנה: נדמה לי שלאור לא בדיוק קרא לעומק את פרק ב' שבספר (שהרי הוא כאמור מיותר), לכן הוא חושב עדיין שאני "סבור שהיידיש עברה רה-לקסיפיקציה" וש"מה שחסר בספר: היסטוריזציה של הוויכוח".
 
פרק ב' לא רק מציג היסטוריזציה של הוויכוח ומתאר את האסכולות השונות בנוגע לאופן היווצרותה של העברית (אני מודה שפרק זה יכול היה להתרחב ולהיות ספר לעצמו, וכך לרצות את לאור ואולי גם את ברטל[...]); אלא שבפרק הזה אני גם פוסל באופן חד וברור את החד-הוריות של השפה ומציע מודל חדש רב-הורי, כלומר היברידי. לאור צודק בכותבו שיש לישראלית "היסטוריה ייחודית משלה, שאינה תואמת תהליך מקביל אחר". חבל רק שהוא מבין מהספר ש"במקום להודות שהעברית היתה תמיד כמה-עבריות (צוקרמן) מפלג את ה'אחת' לשתיים, ומזקק לעצמו עברית 'אחת' שמית, וישראלית 'אחת' - אירופית".
 
אני מודה שכדי להוכיח את מה שרוב החוקרים ככולם מתעלמים ממנו, הצבעתי על יסודות לא-שמיים מגוונים ומרכזיים בישראלית, מה שעלול ליצור רושם של חוסר איזון אנטי-שמי. אף על פי כן קובע הספר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים ש"שפה או דיאלקט הם אוסף אבסטרקטי מטא-לשוני של אידיולקטים (כלומר, הדיבור הייחודי של כל דובר בהשוואה לדוברים אחרים של אותה שפה)" (עמ' 57); וש"חשוב לראות כי ניתן להבחין בשילוב של השפעות שמיות והודו-אירופיות כבר בתורמות העיקריות עצמן. בעוד היידיש עוצבה על ידי העברית והארמית, שפות הודו-אירופיות (כמו יוונית) מילאו תפקיד חשוב בהתפתחותה של העברית השמית. לאמיתו של דבר, לפני הופעתה של הישראלית השפיעה היידיש על וריאציות ימי-בייניימיות של העברית ועל סגנונות שונים של עברית מודרנית, אשר השפיעו אך הם על הישראלית" (עמ' 51)."|מקור = {{הארץ|גלעד צוקרמן|ישראלי, דבר ישראלית!|1081451|28/04/09}}}}