מתנות לאביונים – הבדלי גרסאות

==המתנות לאביונים כחלק מהמשתה==

לפי התיאור ב[[מגילת אסתר]], ראשיתו של חג פורים הייתה במשתאות ספונטאניים בעקבות ניצחון היהודים ב[[שושן הבירה]] ובכל ערי ממלכת פרס, מעין חגיגה עממית לא מתוכננת, "שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו"<ref>פרק ט' פסוק י"ט</ref>. רק שנה לאחר הניצחון ביקש [[מרדכי היהודי|מרדכי]] לעגן את החגיגה כאירוע שנתי קבוע הוסיף לחגיגה המתוכננת גם '''מתנה לאביונים'''. בעקבות דרישת מרדכי נקבעה המצווה המחייבת, הענקת מתנה לשני מבקשי עזרה לפחות. מההקשר בו מובא החיוב משתמע כי מתנות אלה מיועדות בראש ובראשונה לאפשר לאביונים לחגוג את פורים ולערוך משתה וסעודה חגיגית, בדומה [[משלוח מנות|למנות ששולחים]] איש לחברו.<ref>טעם זה מובא על בספר [[תרומת הדשן (ספר)|תרומת הדשן]], סימן קי"א.</ref> יתר על כן, נראה כי התרומה מיועדת לסייע רגשית ולאפשר לעניים להרגיש חלק מן הכלל ביום החגיגי.<ref>טעם זה מובא על ידי רבי [[שלמה אלקבץ]] בפירושו על מגילת אסתר (מנות הלוי). עיין בשו"ת [[חתם סופר]], או"ח סימן קצ"ו שמביא נפקא מינה בין שתי הטעמים האלו. עיין גם בשו"ת [[שרידי אש]], מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ט ח"א סימן ס"א</ref>

 

==ראו גם==