מוזיאון דגון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
שורה 7:
 
==אוסף המוזיאון==
המוצגים הארכאולוגים עוסקים בתולדות גידול החיטה והשעורה ובהתפתחות הכלים והמתקנים החקלאיים החל ב[[תקופה נאוליתית בארץ ישראל|תקופה הנאוליתית]] . האוסף כולל גם [[מגל]]י פולחן מ[[ברונזה]] שמקורם במקדשים מתחילת [[האלף השני לפנה"ס]], כלי [[עלי ומכתש|כתישה]] שונים שבו כתשו את הגרגרים לגריסים, כלי [[רחיים]] ששימשו לטחינה, כלים מתקופות שונות לאפיית לחם, כולל חותמות לחם מתקופות שונות, מתקני איסום שונים ביניהם כלי אגירה שונים, קנקני אגירה, בור אגירה מ[[תל ערד|ערד]], קנקנים [[כנען|כנעניים]], קנקניםקנקני אגירה גדולים שנמצאו ב[[תל חצור]]. [[גלוסקמא|גלוסקמאות]] ששימשו לקבורה בצורת סילו מ[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|התקופה הכלקוליתית]], לוחות של [[כתב יתדות]] המתארות מסחר תמורת דגנים מ[[אור (עיר)|אור]] ב[[שומר]].
 
במוזיאון אוסף גדול של [[צלמית (ארכאולוגיה)|צלמיות]] שהם ביטוי ל[[פריון]] ביניהן צלמיות עמוד שהיו נפוצות ב[[יהודה]] ב{{ה|מאה ה-8 לפנה"ס}}, צלמיות נקב ועוד. ציורי קיר מ[[מצרים העתיקה]]. אוסף [[בול דואר|בולי דואר]] ו[[מטבע]]ות הכוללים ציורי ועיטור דגנים, אוסף [[מנורת שמן|מנורות שמן]] המעוטרות בשיבולי שעורה וממצאים נוספים.
 
אגף נפרד מוקדש לדגמים אלקטרו מכניים של המתקנים והמנופים המשמשים את ממגורות דגון. הדגמים מדגימים את אופן הפעולה של ה[[מנוף|מנופים]] השונים, המדלים שבעזרתם מוציאים את הדגנים מבטן האניה. במקום מוקרנים סרטים הממספרים על ההיסטוריה של הממגורות והמוזיאון ומדגימים את אופן הפעולה של המתקנים.
 
==לקריאה נוספת==
*רבקה גונן, '''מוזיאון דגון חיפה''', הוצאת שקמונה, 1979