מוזיקה מנוונת – הבדלי גרסאות

'''מוזיקה מנוונתמנוּונת''' (ב[[גרמנית]]: '''Entartete Musik''') היה כינוי בו השתמשו ה[[נאצים]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]] לתאר סוגים מסוימים של [[מוזיקה]], שעל פי האידאולוגיה הנאצית היו "מזיקים" או "[[דקדנס]]". הנאצים הוציאו [[לקסיקון]] בשם זה, שכלל את רשימת המלחינים אשר יצירותיהם נכללות בתואר. היחס ל"מוזיקה המנוונת", היה חלק מקמפיין נרחב בשם "[[אמנות מנוונת]]" ('''Entartete Kunst'''), אשר נועד לבודד, לדכא, ולהחרים את היצירות הללו.

[[קובץ:מוזיקה מנוונת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כרזת [[התעמולה הנאצית|התעמולה]] הנאצית]]

כל מוזיקה שהיוותה באופן כלשהו ניגוד לאידאולוגיהל{{ה|אידאולוגיה נאציתהנאצית}}, בין בגלל אופיה ובין בגלל הדעות הפוליטיות או הלאום של ה[[מלחין|מלחינים]] או המבצעים, נכללה במושג "מנוונת". כך נכללו ברשימה מלחינים יהודים, או מלחינים מרקע יהודי, דוגמת [[פליקס מנדלסון]], [[ארנולד שנברג]], [[פרנץ שרקר]], [[קורט וייל]], [[גוסטב מאהלר]]', [[רוברט קאהן]] ו[[ברתולד גולדשמידט]]. כמו כן מלחינים שיצרו יצירות שכללו דמויות חיוביות של יהודים או [[אפריקה|אפריקאים]], דוגמת [[ארנסט קרנק]]. גם מלחינים בעלי אוריינטציה [[מרקסיזם|מרקסיסטית]], דוגמת [[האנס אייזלר]] נכללו ברשימה, וכמובן כאלה שהביעו סימפטיה כלפי מתנגדי המשטר הנאצי, דוגמת [[אנטון וברן]], שהיה ונותר ידידו הקרוב של שנברג.

כמו ב[[אמנות מנוונת]], גם במוזיקה הציגו הנאצים תערוכה של "המוזיקה המנוונת". בתערוכה הראשונה, שהוצגה ב-1938 ב[[דיסלדורף]], נשא דברים [[אדולף זיגלר]], הממונה על [[התיאטרון הלאומי הגרמני]] ב[[וימארויימאר|וויימאר]], באומרו כי המוזיקה הזו נאסרה בגלל השפעה יהודית ו[[קפיטליזם|קפיטליסטית]]. התערוכה חולקה לשבעה נושאים: 1) השפעת היהדות, 2) שנברג, 3) קורט וייל ואנרסט קרנק, 4) בולשביקים קטנים, 5) [[ליאו קסטנברג]], הממונה על החינוך המוזיקלי לפני 1933, 6) האופרות והאורטוריות של הינדמית, 7) [[איגור סטרווינסקי]].

* אוריאל קון, [http://hagada.org.il/hagada/html/modules.php?name=News&file=article&sid=4394 "רפסודיה בשחור - הצלילים בצילו של צלב הקרס"], אוריאל קון, [[הגדה השמאלית (במת שמאל)|הגדה השמאלית]], 19/3/06 במרץ 2006