עמק חרוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13:
בראשית [[המאה ה-20]] היה העמק [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצה]] גדולה ובה התיישבות [[ערבים|ערבית]] דלילה. בעמק עברה מסילת [[רכבת העמק]] ופרט אליה כמעט לא היו דרכי מעבר בעמק. ב-[[1909]] רכש [[יהושע חנקין]] אדמות ליד הכפר אלפולה ([[עפולה]]), עליהן הוקמה [[הקואופרציה במרחביה]]. ב-[[1920]] הצליח לרכוש את אדמות "גוש נוריס" - 51,000 [[דונם]] עליהם הוקמו עין חרוד, [[כפר יחזקאל]], [[גבע]] ו[[תל יוסף]] ([[1921]]), [[בית אלפא]], [[חפציבה]] ([[1922]]) ו[[בית השיטה]] ([[1928]]). בשנת [[1936]] הוכרז העמק, יחד עם [[עמק בית שאן]] כאזור חיוני להתיישבות ביטחונית וכך הוקם במרכזו קיבוץ [[ניר דוד]], הראשון בהתיישבות [[חומה ומגדל]] כן הוקמו [[שדה נחום]], [[מולדת (יישוב)|מולדת]] ([[1937]]) ו[[רמת צבי]] ([[1942]]).
 
במסגרת פעולות ההתיישבות נוקזה הביצה הגדולה לתוך ערוץ נחל חרוד ונחשפו שטחי חקלאות פוריים, שאראשר הושקו בשפע המים. בשטחים בהם לא התאפשרה חקלאות הוקמו [[בריכת דגים|בריכות דגים]] אליהם הוזרמו [[מים מליחים]] מקידוחים וממעיינות.
 
לאחר קום המדינה הוקמו קיבוץ [[יזרעאל (קיבוץ)|יזרעאל]] ([[1948]]), [[מושב עולים|מושב העולים]] [[גדעונה]] ליד מעיין חרוד ו[[מעלה גלבוע]], כ[[האחזות נח"ל]] ב-[[1962]] על מורד הגלבוע, שהיה חשוף להסתננויות מכיוון הגבול עם [[השומרון]].