וינפילד סקוט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ משתמש:Damzow/וינפילד סקוט הועבר לוינפילד סקוט: העברה מארגז חול, סיום תרגום מהויקיפדיה האנגלית
מ ←‏מלחמת האזרחים: קישורים פנימיים
שורה 57:
כמפקד צבא האיחוד בתחילתה של [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]], ידע הגנרל המזדקן כי הוא לא מסוגל לצאת לקרב בעצמו, הוא היה זקן, חולה וגדל מידות מכדי לרכב על סוסו. הפיקוד על הכוחות הפדרליים הוצע בתחילה ל[[קולונל]] רוברט לי, קצין מטהו לשעבר, אולם כאשר הודיעה מדינת [[וירג'יניה]] על פרישתה מהאיחוד ב-[[17 באפריל]] [[1861]], באותו יום בו הוצע ללי התפקיד, הודיע לי על התפטרותו משורות הצבא והפיקוד על הכוחות הסובבים את וושינגטון הועבר לבריגדיר גנרל [[ארווין מקדואל]]. אף על פי שנולד וגדל בוירג'יניה סירב סקוט להתפטר ולעבור לצד מדינתו ונותר נאמן לאומה אותה שירת רוב שנות חייו.
 
לאחר ההפסד הצורם ב[[קרב בול ראן הראשון]], נועד הנשיא [[אברהם לינקולן]] עם סקוט, אשר לקח על עצמו את האחריות על ההפסד בקרב, והשניים החליטו על מינוייו של המייג'ור גנרל [[ג'ורג' מקללן]] כמפקד כוחות השדה של צבא האיחוד. סקוט לא האמין בניצחון מהיר על מדינות הדרום והציע תוכנית ארוכת טווח לחניקתה של [[קונפדרציית המדינות של אמריקה|קונפדרציית המדינות]] בתפיסת שטחי מפתח כ[[נהר המיסיסיפי]] ונמלי מפתח לאורך החוף ה[[האוקיינוס האטלנטי|אטלנטי]] הדרומי ולחופי [[מפרץ מקסיקו]] ולאחר מכן לנוע אל תוך שטחי הקונפדרציה. התוכנית, אשר זכתה לשם [[תוכנית אנקונדה]], לא עבדה בתחילתה משום שה[[צי האיחוד|צי הפדרלי]] חסר את הכלים המספיקים להניח [[סגר ימי]] על החופים הדרומיים, אולם הייתה תוכנית זאת אשר הביסה בסופו של דבר את הקונפדרציה שכן ממשיכיו של סקוט התמידו בה עד להידוקו של המצור והפלישה היבשתית אל עבר [[אטלנטה]] ב{{ה|מסע אל הים}} של [[וויליאם שרמן]]. מצבו הגופני של סקוט לא איפשר לו להמשיך בתפקידו וכמחליפו מונה ג'ורג' מקללן כגנרל המפקד ב-[[1 בנובמבר]] [[1861]]. סקוט פרש לביתו אשר ב[[וסט פוינט]] ונפטר בשיבה בשנת [[1866]]. הוא נקבר ב[[בית הקברות וסט פוינט|בית הקברות של האקדמיה]].
 
== מורשתו והנצחתו ==