עזרא החיצוני – הבדלי גרסאות

ב[[תרגומי התנ"ך]] הוא נקרא בשמות שונים: '''עזרא א'''' , '''עזרא ב'''' ואף '''עזרא ג'''', כל זאת על פי החשיבות שראו בספר המתרגמים השונים, ועל פי המקום שקבעו לו ב[[ביבליה]] שלהם. [[אברהם כהנא]] מכנה את הספר "עזרא החיצוני". הספר נראה כלא שלם, והחוקרים סבורים כי ראשו וסופו חסרים.

הספר שלפנינו עוסק בתאור מקביל לזה של ספרי [[ספר עזרא|עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]] שב[[מקרא]] ולזה של ספר [[דברי הימים]]. בספר נושאים החוזרים על מה שמסופר במקרא אולם גם נושאים ועניינים חדשים, שאינם מופיעים בתנ"ך. החוקרים סבורים כי מחבר הספר לא הכיר את ספרי עזרא ונחמיה המקראיים או את המסופר בדברי הימים, אלא חיבר את ספרו מתוך מקורות כתובים שהיו בפניו, ואולי גם על פי מסורות שבעל פה. כך או כך, מקור הספר הינו יהודיהוא בוודאות יהודי.

אין לחוקרים ספק כי הספר נכתב במקורו [[עברית]] ב[[ארץ ישראל]]. ניתוח הספר מראה כי הוא קדום מאדמאוד, כנראה עוד לפני חתימת חיבורו של התנ"ך. אברהם כהנא סבור כי ייתכן וזמנו קדום אף מזה של ספר עזרא המקראי. [[יוסף בן מתתיהו]] הכיר את הספר כספר קדום בן מאות שנים ונתן לו עדיפות על פני ספרי עזרא ונחמיה המקראיים כמקור ההיסטורי שלו לכתיבתו על אותם שנים.

תוכן הספר זהה במידה רבה לתוכנולתוכנם של [[ספר עזרא]] ו[[ספר נחמיה|נחמיה]] ושל המסופר ב[[דברי הימים]]. למעשה, פרט לנושא אחד, יש מקבילות לכל חלקיו של הספר בתנ"ך, בהבדלי שמות ופרטים קטנים.

* חגיגת הפסחה[[פסח]] של המלך [[יאשיהו]] , מלחמתו ב[[פרעה נכה]] מלכי יהודה האחרונים עד [[חורבן בית ראשון]] ו[[גלות בבל]] ([[586 לפנה"ס]]).

* הכרזת [[כורש]] על עליהעלייה לבנין בית המקדש ועליתועליית [[ששבצר]] הנשיא ל[[ממלכת יהודה|יהודה]] עם [[כלי המקדש]] ועם בני הגולה ([[537 לפנה"ס]]).

* הפרעת ה[[שומרונים]] לבניןלבניין הבית בהלשינם אל [[ארתחששתא הראשון|ארתחששתא]] מלך [[ממלכת פרס|פרס]].

* רשימת העולים עם זרובבל, בניןבניין בית המקדש על ידי זרובבל ו[[ישוע כהן גדול]], והפרעות השומרונים לבניהלבנייה.

* חידוש הבניההבנייה בשנה השנייה של [[דריוש]] גמר הבניין, חנוכת בית המקדש ועשיתועשיית ה[[פסח]].

* [[עליית עזרא ונחמיה|עליית עזרא]] על פי כרוזו של [[ארתחששתא השני]] המלך בשנה השביעתהשביעית למלכו, ופעלו של עזרא לביטול [[נישואים בין-דתיים|נישואי התערובת]].

השני, חנפן כאמור, אומר שהמלך גובר על הכל, כי כולם חייבים להשמע לו ולמלא את פקודותיו, אפילו פקודה שאינה הגיונית.

השלישי, הלא הוא זרובבל, אומר - אמנם גדול המלך וכוחו רב ועצום, אולם מי שולט במלך? הנשים! נשים ילדו את המלך ואת כל בני העם, הנשים מסחררות את מוחם של הגברים והם מוכנים לתת את כל היקר להם כדי לזכות באשה יפת תואר. הגבר אוהב את אשתו יותר מאביומאשר את אביו ואמו, והוא מוכן אף לבצע מעשי פשע לפשוע למען אהובתו. ואכן, אומר זרובבל, רבים יוצאים מדעתם אובדים ותועים בגלל הנשים. לראיה, אומר זרובבל שראה את פלגשו של המלך נוטלת את כתרו מעליו וסוטרת על לחיו, והמלך נשאר פעור פה ונותן לה לעשות בו כחפצה. אולם, מוסיף זרובבל, במה שנראה נסיוןניסיון של הסופר לתת גם קצת תוכן מוסרי לסיפורנולסיפור, האמת גוברת על הכל, וכולם רועדים ממשפטה. "ברוך אלהי האמת!" מסיים זרובבל את הצהרתו, ומוכר מיד כזוכה הבלתי מעורער בתחרות.

המלך מכריז על זרובבל כזוכה, וכצפוי מעניק לו את מילוי משאלותיו. זרובבל מבקש כמובן מן המלך לקיים את נדרו לבנות את ירושלים ולהשיב את כלי המקדש. המלך כותב מיד אגרת לכל סוכניו, אנשי צבאו, האחשדרפנים ושרי המדינות בארץ ישראל ובדרכים המובילות אליה בה הוא מצהיר על בנין ירושלים ובית המקדש ואף מלווה את הצהרתו בתקציבים נאותים.

* [[שרה יפת]], ''"דמותה של תקופת שיבת ציון בעזרא החיצוני''", '''מגילות''' (תשסח), 2007, עמ' 128-109

* [[צפורה טלשיר]], ''"גישות סינכרוניות ומסקנות דיאכרוניות בחקר מהדורות מקבילות : מגמות חדשות במחקר עזרא החיצוני''", '''באר-שבע''' יח, 2005 (תשסה), עמ' 77-97

* צפורה טלשיר, ''"עזרא החיצוני - דיוקן של תרגום מילולי''", '''הקונגרס העולמי למדעי היהדות''' 8, א (תשמב), 1982, עמ'47-52