BTR-70 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 32:
מלבד יכולותיו האמפיביות של הכלי, ה-BTR-70 כולל יכולת סינון [[אב"כ]] ואיטום הכלי בכדי לפעול בסביבות עוינות מבכינת אב"כ. צריח הנגמ"ש הינו צריח מסוג BPU-1 אשר בתוכו מותקן מקלע כבד 14.5 (KPVT) ומקלע מקביל 7.62 ([[מקלע PK|PKT]]) שהופעלו על ידי מקלען בעמדת הצריח מאחורי הנהג והמפקד, צריח מסוג זה זה מותקן גם על ה-[[BTR-60|BTR-60PB]] וה-[[BRDM-2]]. ה-BTR-70 כולל שני פתחים בצידי הכלי (בין הגלגלים), שני פתחים בגג תא הלוחמים אשר נפתחים כלפי חוץ ומאפשרים לחימה ושיגור [[טיל|טילים]]{{הערה|לצוות הכלי הייתה היכולת לשאת בתא הלוחמים משגרים מסוגים שונים לשימוש נגד מטוסים בעיקר, ביניהם ה-[[9K38 איגלה]], ה-[[9K34 סטרלה-3]] ומטולי רימונים.}} מתוך הכלי, ושני פתחים על גג החלק הקדמי לשימוש המפקד והנהג.
 
הנגמ"ש תוכנן על ידי צוות מהנדסים של מפעלי [[גא"ז (יצרנית רכב)|גא"ז]] ב[[ניז'ני נובגורוד]] ובשמךובמשך 5 שנים (עד לשנת [[1981]]) היה מיוצר במפעל זה. החל משנת [[1981]] ייצורו עבר למפעל אחר בעיר ארזמס.
 
ה-BTR-70 משרת כיום בעיקר במדינות [[הגוש הסובייטי]] ו[[ברית ורשה]] לשעבר ביניהם [[רוסיה]] (כ-2,000 כלים), [[אוקראינה]] (כ-1,026 כלים), [[פקיסטן]] (כ-750 כלים) ו[[בלרוס]] (כ-446 כלים). מלבד מדינות אלו, משרת הנגמ"ש על דגמיו השונים במספרים מצומצמים במדינות נוספות בעיקר ב[[מרכז אסיה]].