לבנון בתקופה העות'מאנית – הבדלי גרסאות

המערכת החברתית והפוליטית אשר התקיימה בין השנים [[1516]] עד שנת [[1832]] הינה אותה המערכת שהוקמה כבר בתחילת שלטונם של [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאנים]] ב[[הר הלבנון]] (למעשה המערכת בקוויה הכלליים התבססה כבר בימי הגעת ה[[דרוזים]] וה[[מרונים|מארונים]] להר הלבנון, ונשארה כשהייתה על פי המדיניות העות'מאנית דאז: "מה שהיה הוא שיהיה"). מערכת שלטונית זו החזיקה מעמד עד לתקופת שלטון [[בשיר השני]] בחסות ה[[מצרים]] (1832-1840).

 

בשנת [[1516]] פלשו העות'מאנים לאזור ה[[לבנט]] מן הצפון. באזור שלט אז ה[[אמיר]] [[פח'ר אל דין הראשון]] מבית הנכבדים הדרוזי [[בית מען]]. תמיכתו של האמיר בעות'מאנים השתלמה והאימפריה החדשה העניקה לו את הזכות לשלוט באזור [[השוף]] והסביבה.

 

 

בעקבות המלחמה החלה נדידה של הפלג המפסיד, הימנים, מן האזור, ובין היתר גם אל צפון [[ארץ ישראל]].<br>

 

==המערכת הפיאודלית==