חדר ייחוד – הבדלי גרסאות

בטקס הנישואין ישנן פעולות נוספות שמטרתן לסמל את שלב כניסת האשה לרשות בעלה, כגון כיסוי הכלה ב[[הינומה]] והעמדת [[חופה]]. נוהגים להדר ולבצע מספר פעולות כדי לוודא שהכלה אכן נכנסה לרשות הבעל בהתאם לכל הפירושים המקובלים לשלב זה ב[[הלכה]] היהודית, שכן הדעות חלוקות האם החופה המקובלת מספקת או שמא להשלמת הנישואים נדרשת התייחדות התן והכלה.

ושוהים שם יחד משך זמן מסוים, ללא אנשים אחרים. שני [[עד (יהדות)|עדים כשרים]] (לרוב עדי הקידושין) מופקדים לוודא מראש שהחדר אכן סגור וריק, ולאחר כניסת החתן והבלה ונעילת הדלת, הם שומרים מבחוץ למשך מספר דקות על החדר. מטרת בדיקת החדר והשמירה עליו היא ליצור מציאות בו יכולים החתן והכלה לממש פיסית את הנישואין, וגם("ייחוד אםהראוי יבחרולביאה"). לנצלאף אתשהחתן הזמןוהכלה מנצלים זמן זה רק לאכילהלשיחה ולאכילה (לאחר ה[[צום]] הנהוג ביום הנישואין) ושיחה הם ייחשבו בסיום שלב זהבסיומו כנשואיםלנשואים לכל דבר ועניין.

במידה ובזמן טקס ה[[חופה וקידושין|חתונה]] הכלה היא [[נידה]] ולא ניתן הלכתית לאפשר מצב של ייחוד (כיוון שבני הזוג אינם נשואים עדיין קיים [[איסור ייחוד]]), מקפידים שהזוג לא יתייחד לבד. כיוון שמדובר במידע רגיש נוהגים לא לפרסם דבר זה, והזוג נכנס לחדר, אך לא יוצר את התנאים שמאפשרים ייחוד (למשל, לא נועלים את הדלת). מקרה כזה מכונה "חופת נידה", והנישואין ההלכתיים נערכים בפועל רק לאחר שהכלה נטהרת.