|
===הנאום מן הכס===
המלכה קוראת את נאום המלכה שהוכן עבורה על ידי הממשלה הנבחרת. הנאום מתאר את תוכנית העבודה של הממשלה לשנה הקרובה.
<!--
המלכה נוהגת לקרוא את כל הנאום באותה אינטנציה ובלי התלהבות על מנת לסמל את ניטרליותה, וכי אינה מאשרת את המדיניות שהיא מקריאה או מתנגדת לה. מאחר שבאופן רשמי המלכה היא שבוחרת את ראש הממשלה וחברי הממשלה, היא מתייחסת לממשלה בנאום כ"ממשלתי". כמו כן בסוף הנאום מציינת המלכה "וכן עוד אמצעים אשר יונחו בפניכם בהמשך" - ובכך מאפשרת לממשלה להציג חוקים נוספים בפני בית הנבחרים שאינם מוזכרים בנאום.
The Commons then arrive at the Bar of the House of Lords (no person who is not a member of the Upper House may pass the Bar unbidden when it is in session; a similar rule applies to the Commons), where they bow to the Queen. Instead of entering the Chamber, the Commons remain at the Bar for the Speech. The Queen reads a prepared speech (known as the '''[[Speech from the Throne]]''' or the '''Queen's Speech''') outlining Her Government's agenda for the coming year. The speech is not written by the Queen, but rather by the Cabinet, and reflects the agenda of the party in power in the [[British House of Commons|House of Commons]]. Following the Speech, the Commons bow again and return to their Chamber.
בסיום הנאום פשוטי העם קדים בפני המלכה וחוזרים לאולם בית הנבחרים. לאחר שהמלכה עוזבת שני בתי הנבחרים מנהלים דיון "בתשובה לנאומה הנדיב של המלכה", אולם קודם לכן כל בית נבחרים דן בחקיקה של חוק חדש - על מנת לסמל את עצמאותם של בית הנבחרים. הליכי החקיקה אינם מתקדמים ומדובר בהליך טקסי בלבד. החוק בבית הלורדים נקרא: "[[חוק המלתחות הנבחרות]]", ובבית הנבחרים נקרא: "[[חוק הפעולות הבלתי חוקיות]]", לאחר מכן נהוג לנצל הזדמנות זו כדי לדון במדיניות הממשלה המוצעת.
After the Queen leaves, each Chamber proceeds to the consideration of an "Address in Reply to Her Majesty's Gracious Speech." But first, each House considers a bill ''pro forma'' to symbolize their right to deliberate independently of the monarch. In the House of Lords, the bill is called the ''[[Select Vestries Bill]]'', while the Commons equivalent is the ''[[Outlawries Bill]]''. The Bills are considered for the sake of form only, and do not make any actual progress. The consideration of the Address in reply to the Royal Speech is the occasion for a debate on the Government's agenda.
על פי הנוהג, מקשיבים חברי שני בתי הנבחרים למלכה בשתיקה ומתוך כבוד למלכה אינם מריעים או צועקים קריאות ביניים. נוהג זה הופר רק פעם אחת, בשנת 1998, כאשר המלכה הודיע על מדיניות הממשלה לבטל את זכותם של האצילים שקיבל תואר זה בירושה מלשבת בבית הלורדים (ויותר רק לאצילים שקיבלו את התואר בעצמם מהמלכה לשבת בבית הלורדים). חלק מחברי בית הנבחרים קראו "בוז" ואחרים בתגובה קראו "הידד" - קריאות ביניים אלה זכו לביקרות רבה לאחר הטקס.
The Queen reads the entire Speech in the same tone, so as to indicate her neutrality, implining neither approval nor disapproval of the policies she is announcing. Since the Cabinet is formaly Her Majesty's Government, the Queen makes constant reference to "My Government" when reading the text. It is also customary for the Queen, after listing the main bills that will be introduced during the yearly session, to state: "other measures will be laid before you", thus giving the Government ability to introduce other bills, not mentioned in the Speech.
Traditionally, the Houses of Parliament listen to the speech respectfully, keeping total silence in the presence of the monarch, neither applauding nor showing dissent towards the Speech's contents. This silence, however, was broken once in 1998, when the Queen announced the Government's plan of abolishing the right of hereditary peers to sit in the House of Lords. A few members cried "No" and "shame", prompting others to shout "yes" and "hear hear". The Queen continued delivering Her Speech without any pause, ignoring the intervention. The conduct of those who interrupted the Speech was highly criticised at the time.
-->
==במדינות חבר העמים==
| 